|
|
|
להשפיע על התנהגות ותפיסות של אנשים באמצעות ידע, הבנה ושימוש בחוקי טבע שלרוב האנשים אין מושג מהם. אמור לצבוט לי קצת את המצפון. אבל הי, משתמש בזה כמעט תמיד לעשות טוב אז שישתוק. בעיה שלי שהם לא פותחים ספרים?
...Today was a good day
יודע שלפעמים אני נשמע דידקטי.
זה בגלל שאני רוצה ללמד אותך במילים ובזמן קצר את מה שאני למדתי לבדי בסבל ובזמן רב.
אם הבנתם את הטקסט- המשימה הושלמה גם דרככם. הלאה למשימה הבאה.
שגינו, החשיבה שלנו תמיד היתה בינארית. יש משהו או אין משהו.
היא לא החלה מעולם, אלא תמיד היתה האפשרות שמשהו יכול להיות קיים אבל גם לא קיים בו זמנית. שפה מושלמת עם תו אחד המאגדת את כל האפשרויות.
כולל אפשרויות המגבילות אפשרויות אחרות. או בשפה האנושית- זמן וחוקי טבע. באפשרות שאותה אנחנו חווים (מה שאנו מגדירים כיקום), נוסף מימד זמן והוא החל להתפתח מחלקיקים לאטומים למולקולות ליצורים חיים וכו׳, והכל בתהליך איטי להחריד של מליארדי שנים. איך לעזאזל לזרז את זה? האפשרות שחלק מהאטומים למשל ישלוט באחרים ויכוון את התפתחותם. הבעיה היא שלשם כך האטומים היו צריכים להתגבש למבנה שיאפשר להם זאת, ואף להשיג מודעות לעצמם ולכך שהם סה"כ אוסף מתקדם של חלקיקים שכולם הם אותו יקום עצמו.
אני מבין מי אנחנו. מי כולנו. גם אתם אני, היקום. ואני סוף סוף מבין את עצמי. וזה רק עוד חלק נוסף בתהליך. מה המשימה הבאה שלי?
החלק שכיניתי בשם דקארט צדק, הוא רק לא יכל להבין אז את ההיקף של האמירה.
מי שלא טורח/ת לספר פרטים בסיסיים על עצמו בפרופיל- זכותו. רק לא להתלונן על פניות לא רלוונטיות ועל זה שאלו שכן יכלו להיות רלוונטיים לכם- דילגו עליכם.
אמת פשוטה.
את נכנסת לבית הקפה בתל אביב, מחפשת את השולחן שאמרתי לך לשבת בו.
אני צופה בך מהרחוב מנקודה שאינך יכולה לראות. שאלת אותי מה ללבוש, עניתי את הדבר שהכי היית רוצה שאראה. אני רואה שבחרת בג׳ינס שמחמיא לך, חולצה מכופתרת שצרה היכן שצריך ונעליים שמלמדות על סטייל. כמו שתיארת וכך ידעתי לזהות אותך.
נכנס לאחר שהתיישבת, מתיישב מולך ואומר שלום. סמול טוק. את מספרת קצת על עצמך, אני מספר קצת על חיי יוצאי הדופן. רוב השיחה העיניים שלי לא מרפות משלך, אני רוצה שתביטי בכנות שלי, בחוסר השיפוטיות. קל לך להיפתח כך. לפעמים העיניים שלי בוחנות את גופך בגלוי, אך במבט מעריך ונונשלנטי.
כמו שקיויתי, את מרשימה אותי בשיחה. לא משנה מה תחומי העניין שלך, אלא איך את מדברת עליהם. ההתלהבות, יכולת הדמיון. תהיי חסרת ביטחון ונבוכה, או שחקי אותה כזו, תהיי בעלת ביטחון, או שחקי אותה כזו, זה לא משנה לי. ממילא אקרא אותך יותר ממה שחשבת שאת מספרת על עצמך. אבל במקום לפחד זה יגרום לך לרצות להיפתח יותר.
די מהר אדע כבר אם אני אוהב את האדם שאת. ואת תדעי אם כן או לא, בדרך חיובית.
כך זה בד"כ מתחיל. איך זה מסתיים?
ובכן, תלוי. איך יכולת הדמיון שלך?
ישנה חיילת שמזכירה לי מידי פעם איך גבולותינו מוגנים באופן הסקסי ביותר.
לאויבים שלנו משקרים שיחכו להם 72 בתולות. לנו בקושי יש כאלו.
זה סוד פער האיכות הצבאי.
שלא הבינו עדיין שיש להם חופש מחשבה והתנהגות כל עוד הם עומדים בכל כללי החוק
שלא הבינו ששיפוטיות או בורות של אחרים לא מצדיקות פגיעה בחלומותיהם וזכויותיהם
שלא הבינו שאהבה היא לא מה שניסו למכור להם, אלא פשוט קשר שיכול להתבטא בצורות שונות וכל הצדדים פורחים ממנו ומאושרים בו
כואב לי עליהם
למצוא בפייסבוק כמה פוסטים שכתבת מועתקים בשלמותם ומפורסמים בשם בעלי הפרופיל.
גניבה ספרותית מחמיאה יותר מלייקים.
(אה. וזה גם חושף לי את זה שאתם מהכלוב)
אלברט איינשטיין אמר
מי שהולך עם הזרם, בדרך כלל לא הולך מהר יותר ממנו. מי שהולך לבד, סביר שיגלה מקומות שאף אחד עוד לא ראה.
מי אני שאתווכח.
כשאת יוצאת החוצה בחוטיני או תחתון ברזילאי ורואים את זה בבירור דרך מה שלבשת:
א. כיף לי כשאני מרגישה שבוהים בי מאחור
ב. זה לא בשבילכם. זה בשבילי. אוהבת להרגיש סקסית עם עצמי
ג. מה... באמת רואים את זה?
עיינתי בכמה תחקירי תאונות עבודה. מגוחך שבאף אחד מהם לא שאלו את השאלה הנכונה- ספר לנו מי עברה שם באותו רגע.
