ונילה בארץ הפלאות

בבוקר עוד היו לי ניצני מוטיבציה, אך ככל שהתקדם היום הם הלכו ודעכו.

זה פשוט לא יום להיות בו פרודוקטיבית, במיוחד כשמחר אני נאלצת לנסוע *פיזית* לעבודה.

כשאין ברירה, אין ברירה – Netflix and Chill it is.

אבל בטלה רגילה לא מספיקה, אני רוצה שמישהו יעבוד כשאני מתבטלת – יעבוד אותי.

אני מסיטה מבט לכיוון הגבר שלי:

"אני הולכת לנוח מעכשיו ועד מחר.

אתה הולך להדליק נרות, מבער עם שמן בריח טוב ולעשות לי מסאז' ארוך ארוך.

אתה תסגוד לכל חלק בגוף שלי.

אתה תתחיל מהכפות הרגליים שלי.

אתה תמרח אותן טוב טוב בשמן ותעסה אותן עד שהן יהיו חמות ורכות.

אתה תמשיך למסאז' בכל הרגליים, אתה תעלה לישבן ומשם אתה תמשיך למסאז' בכוס.

אתה תיתן אקסטרא זמן לחזה.

כשאתה תסיים את המסאז', אתה תאכל לי את הכוס ותוסיף אצבעות חזקות כמו שאני אוהבת.

עד שאני אשפריץ.

אחרי זה, אתה תמלא לי אמבטיה ותישא אותי למקלחת.

בזמן שאני אנוח באמבטיה חמה עם נרות ויין אתה תחליף מצעים.

אתה תחזור לאמבטיה, אתה תקלח אותי, תנגב את גופי ותייבש לי את השיער.

אתה תישא אותי חזרה למיטה ואתה תניח אותי בתוך השמיכה העוטפת.

אתה תכין לי תה.

אתה תדליק לי סרט.

אתה תדאג לשים לי שעון מעורר למחר.

אתה תלטף את שערי עד שארדם."     

ואז, השעון המעורר צילצל.