רציתי להגיד לך תודה אדוני.
שבוע מלא סערות היה לנו, שבוע שחיבר אותנו שוב לרמות הגבוהות ביותר, ששיאו היה היום.
רציתי להגיד לך תודה שהזכרת לי, את מה שידעתי, בכל נימי ליבי ונשמתי, אבל לרגע קט, שכחתי את התחושה שלו, את החיבור הבלתי ניתן להכלה שיש בינינו.
תודה קודם כל על השבוע הזה, תודה שנלחמת עליי, באמת נלחמת, כי הרגשת שאם לא תלחם אני אעלם לתוך קשר אחר ותפסת שליטה, בעלות, נוכחות, כמו שרק השולט שלי יכול, הצלת אותי מעצמי.
תודה ששיתפת אותי בלי סוף על עצמך, שחשפת, נחשפת, חיברת, קירבת, נכחת, בלי סוף.
תודה שהזכרת לי שאתה עוטף אותי מכל כיוון, שאני אף פעם לא לבד, אתה שם, איתי, שומר עליי, תמיד.
תודה על היום, היום הזה, המופלא, שבו דיברנו בלי סוף, שבו נזכרתי שאתה בעצם כזה, שזה מי שאתה באמת, נוכח תמיד, נמצא תמיד, תמיד איתי.
היום, היית איתי בכל רגע, מהשנייה שקמתי והצטלמתי עבורך ועד לדקה זו ממש, בלי הפסקה, בלי לשחרר לרגע את החבל המדהים הזה שאתה כורך סביבי, פשוט היית.
את האמת שלי רק אני יודעת, את מי שאתה עבורי, ומי שאני עבורך, רק אנחנו יודעים, את הקשר הזה בינינו, רק אנחנו מבינים.
אז תודה אדוני, הידיים שלך מלופפות סביבי, נוכחות, מעצבות, מרגיעות, מחבקות, ואת זה איש לא יוכל לקחת ממני
תמיד ידעתי, תמיד אמרתי, באמונה שלמה, אמיתית וקיימת, שהקשר בינינו, הוא לא לרגע, הוא על זמני.
הנשלטת שלך אדוני.
