סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Kajiri notes

לפני שנתיים. 16 באוגוסט 2022 בשעה 8:36

רכנתי על כיסא בחדר ששכר לנו פורשה. עיניי מכוסות, והחושך המבורך מציף את חושיי. התחת שלי הוצב בזווית מושלמת להצלפות, כך סיפר לי, בעודו מלטף את גופי, מרגיע מעט את הכאב שחווה, מכין אותי לזה שעתיד להגיע. 

טרם הובלתי לכיסא המכושף, הונחתי על המיטה. פורשה בחן את גופי תוך כדי שידיו חופנות את חמוקיי. " כמה סיגריות עישנת ביומיים האחרונים? " שאל." שלושים ושש"  השבתי. הוא המתין רגע, והמשיך " וכמה הצלפות את הולכת לקבל ? ". לקחתי נשימה עמוקה והשבתי,  " שלושים ושש פורשה". אלף מחשבות התרוצצו בתוך מוחי הקודר, זיכרונות מכאביו עטפו את נשמתי, פורשה לא נוהג לקחת הפסקות בזמן הצלפות. הוא קשוח. סדיסט אמיתי.

הוא למד אותי, למד את תחינותיי, את הניסיונות שלי לשדל אותו להפסיק, הוא יודע לקרוא את תגובותיי ולדעת מתי לעצור, הרי מילת בטחון ממני הוא לא ישמע לעולם, שנינו יודעים זאת. 

הוא בחר בקיין - זה שידעתי לספר עליו שהוא כלי העינויים הנורא ביותר, אבל למדתי שיש דברים גרועים ממנו. על בשרי למדתי זאת. 

 

ההצלפה הראשונה הייתה מדודה, " אחד" השבתי בקול בטוח. הוא המשיך ללא הפסק, כשלחשתי "עשר"  הגוף שלי קרס. " קומי " הוא ציווה, ואני התרוממתי מיד. ספרתי בקול, מספיק חזק כדי שהוא ישמע, מספיק חלש כדי שאכיל.

 כשסיים דחף את ידיו לתוכי בגסות והתענג על מיצי תשוקותיי,  אנחות העונג שיצאו מפיו בתגובה לגופי הנע כנגד אצבעותיו, העבירו בי גלי תאווה גם שעות אחרי המפגש. " אוחחח, כמה שאת רטובה " אמר, ומילותיו מהדהדות בחלל. 

 

נשמתי עמוק כשאני על הכיסא, יודעת שהפעם יכאב יותר. הקיין היה רק ההתחלה. הוא ליטף את גופי בחוט ארוך וגמיש,  גורם לי לגרגר בייחום בלתי נגמר,  ואז באחת, התחיל להצליף.

צרחתי, צרחה אחת ארוכה שנדמה שלא תגמר לעולם. הוא המשיך. " את סופרת? " ספק שאל ספק ציווה בקולו הבוטח. לא הגבתי, מילים לא הצליחו לצאת מפי. הייתי כולי נתונה לתוך ידיו המכאיבות. הוא המשיך ללא רחם. נותן לי להשתולל  עד שלא יכולתי לו עוד. עד שהבין שנתתי לו את כולי. עד שבחר להפסיק. 

 

הוא הוריד אותי מהכיסא והשכיב אותי על המיטה, נשמתי והודיתי על החושך שאני נתונה בו. מתנת החושך. הוא ליטף אותי, נגע בתוכי,  והגמיר אותי שוב ושוב. כמו שרק הוא יודע. 

 

*******

 

" היה יחסית קליל אתמול, לא? " שאל אותי היום בשיחת טלפון. " קליל? " השבתי, תוהה לעצמי אם שנינו היינו באותו מקום אמש. " כן" ענה , " כנראה שהייתי קצת עייף". חייכתי חיוך גדול, מתה על החיוכים שהוא נותן לי. 

 

 

 

סבלנות​(אחר) - במקומך הייתי מתחיל לעשן בשרשרת
אווווו רעיון !
סיגרייה דיגיטלית שסופרת שכטות!
לפני שנתיים
kajiri​(נשלטת) - תגובה סדיסטית להחריד. מקסים :)
לפני שנתיים
Ronnie sm​(שולט) - כתיבה תמה
לפני שנתיים
kajiri​(נשלטת) - תודה רבה :)
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י