" אני רוצה אותך לשבועיים", אמר לי, תוך כדי שהוא מתקרב ומושיט יד לעבר החזה שלי. חייכתי חיוך מבויש והשפלתי מבט. לא מבינה למה זה המשפט הראשון שיוצא לו מהפה כשאני מולו לובשת כלום מלבד
תחתון קטן חסר משמעות.
אבל פורשה? שאלתי,
"אבל פורשה"- צמד המילים האהוב עלי, לרוב הוא מגיע כשאני מרגישה שפורשה שוכח לתת לי מרווח נשימה, מי צריך לנשום? אני נושמת את הכאב.
איך ניסע לשבועיים?
" לא יודע" השיב מבלי שביב של תבוסה בקולו, "לא יודע. אבל נדאג שזה יקרה. זה מה שאני רוצה."
והוא אדם שרגיל לקבל את מה שהוא רוצה.
***********
זה היה בשיא הקיץ כשהשיחה הזו התנהלה בינינו, כשהתחלנו לרקום את הבריחה היפה שלנו, כשדמינו את החורף הקר של אירופה, את השלג והקור המצמית,כשפינטזנו בהנאה על שבועיים של שכרון חושים.
********
הוא נוהג ואני לצידו, מטפסים במעלה ההר המושלג מול נופים עוצרי נשימה. הוא מזמם עם הרדיו בשפה שאני לא מבינה, כף ידו הימנית מונחת באגביות על הירך שלי, והשנייה מתופפת בחדווה על ההגה. הוא מאושר.הוא מקרין את זה בכל נימי הווייתו, האושר הזה ממלא אותי ברגיעה, כי זה כל מה שאני רוצה לתת לו.
זה כל מה שיש לי לתת לו.
אנחנו נעצרים באמצע שום מקום, מול בית יפיפיה שנראה כאילו הוא נוצר לתוך הנוף הזה. אני נאנחת בעונג בידיעה שזה הולך להיות מקום המפלט שלנו בימים הקרובים. פורשה מחייך ומזרז אותי להכנס. אני מסיירת בין הקומות, מפשירה מול החום שעולה מכל פינה ומתחילה להשיל את בגדיי.
" מרוצה קאגי? " הוא שואל בעודו מחבק אותי מאחור? אני מהנהנת בנמרצות והוא לוחש לי
" תתפשטי".
בצורה אוטומטית ,ללא בדיל מחשבה, אני מזדרזת להוריד את השמלה והגרביונים, נשארת עם חוטיני קטן וחזיית תחרה, מאזינה בדריכות לקול החגורה הנשלפת ולבגדים המושלים מהצד השני של החדר.
" על המיטה" שמעתי אותו דורש, כשגבו מופנה אליי , והזדרזתי למלא את מבוקשו. יד נעימה ליטפה את חמוקי גופי . " ביקשתי שתתפשטי" לחש לי בעדינות מבלי שידו עזבה אותי לרגע. " לא ציתת".
נדרכתי.
" חמישים הצלפות, ואז נתחיל", אמר בחיוך שנשמע מבלי שראיתי, בעודו מסיר באגרסיביות את יתרת פיסות הבד שנותרו על גופי.
הדממה בחדר הופרעה רק על ידי מהלומות החגורה על עורי. הרעש שהתחולל במוחי, המחשבות, הדאגות, הטרדות, הוחלפו בכאב וזה הוחלף בשקט. ספרתי בקול מבלי משים, נעלמתי לתוך העולם שפורשה יצר עבורי, הלחלוחית בין רגליי התפתחה למעיין של יצרים, ושל צורך.
הוא התנפל עליי כמו חיה רעבה,מלא בתשוקה קדומה, כשהזין הקשה שלו בין רגליי והוא כובש אותי שוב ושוב, כאילו כדי להוכיח שאני שלו.
אני שלו.
**********
שבועיים של בדסמ טהור, של כאב ותשוקה, של צרחות וגמירות, מי ידע שאפשר לגמור כל כך הרבה פעמים? של שכרות ואוכל טוב, של משחקים ושיחות נפש.
שבועיים של טירוף חושים, ושל
אהבה.
תודה פורשה, היית נהדר,
כרגיל.
