"לשפחה יש 3 כללים:
1. לבטל את עצמה עבור האדון שלה
2. להנות מהביטול העצמי
3. למצוא לאדון שפחות נוספות כדי לוודא ביטול עצמי"
כשסיימתי את הקשר איתך כשהייתי כבר צל של עצמי, המילים שאמרת לי הן "לא ביטלת את עצמך מספיק".
כתבתי לך מאות מיילים
עודדת אותי לכתוב כמה שיותר
לא כי היה לך אכפת
למען האמת, אני די בטוחה שאפילו לא קראת אותם
לכתוב כמה שיותר כדי לקשור אותי אליך
כדי שאהיה תלויה בך
כדי שלא אוכל בלעדיך
כתבתי לך את כולי, ביצעתי את המשימות שלי בשלמותן.
כתבתי לך על כל דבר שקרה בחיים שלי
ידעת הכל
שלחתי לך מאות תמונות עירום כי הייתי חייבת
שום דבר מזה שלא הרגיש נכון
אבל עם הזמן הייתי כ"כ שקועה במניפולציות שהאמנתי שככה צריך להיות
ויש גם את היומן
השתפכויות הלב שלי על כמה שאני לא טובה, על כמה שלא ביטלתי את עצמי מספיק
סיכומי סשנים
דברים שכביכול רציתי להצליח בהם
דברים ששפחה "אמורה לעשות"
כינויים שהייתי חייבת לזכור למקרה שהוא ישאל מה אני
שום דבר לא הרגיש טבעי בהתחלה
מההתחלה, מ0 ל100
הייתי בתולה
זה לא עצר בעדו
חשבתי שזה נורמלי
שהכל נורמלי
שזה נורמלי שאני לא יודעת מי הוא ואיך הוא נראה
שזה נורמלי שהוא לא נוגע לי בכוס
שזה נורמלי שהוא מזיין אותי רק אנאלית
שזה נורמלי שאני לא יודעת עליו כלום
שזה נורמלי שה"לא" שלי לא שווה כלום
שזה נורמלי שכואב לי ואין לי דרך לעצור
שזה נורמלי שאין אפטר קייר
הוא היה הראשון שלי
ומאז אני מסוגלת לקבל רק אלימות
כתבתי לו מאות מיילים
ואני לא מעזה למחוק אותם
כאילו שאם הם לא יהיו
זה לא היה אמיתי
כאילו שאם הם לא יהיו
אני לא אהיה
כאילו שאם הם לא יהיו
אין לי ראיות לזה שזה באמת קרה
3 כללים לשפחה
מאות מיילים
פוסט טראומה
