סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוֹהָה

לפני שנה. 2 בספטמבר 2023 בשעה 15:09

הם קשרו אותי בסשן הראשון בקשירה שחיבקה אותי מקדימה

הרגשתי את החבלים מתהדקים עליי ואת הבכי עולה 

כל הפחד והחרדות הפכו לשקט טהור ומשוחרר 

והבכי יצא ממני בכמויות 

לא ידעתי הרפיה מהי עד שהייתי קשורה בסביבה בטוחה 

מאז עוד נקשרתי כמה וכמה פעמים

ולא משנה כמה היה לי נעים ומשחרר 

הקשירה הראשונה תמיד תהיה חרוטה לי בראש ובגוף

התחושה הטהורה והנקיה הזו שאין לי ברירה אלא לשחרר

ההצלפות שאין לי דרך להתגונן מפניהן

השחרור מהחבלים

הדם שחוזר לזרום

התחושה המעקצצת מייד אחרי 

הסימנים היפהפיים על העור

כל אלה גרמו לי להתאהב בתחושה

.

.

.

אז אתמול קפצתי אליהם כדי להחזיר משהו ששכחו אצלי ונשארתי אצלם לכמה דקות (פחות משעה, נשבעת)

מפה לשם אני מוצאת את עצמי בקשירת רגליים מפוסקת מקיר לקיר כי טלר רצה להתנסות בקשירת כף רגל ומשם קצת נסחף 

וזה החזיר לי אוויר

למרות שזה היה ממש השתעשעות קלילה בלי סשן ובלי משהו רציני

הכמה דקות האלה נתנו לי פוקוס ורוגע נקיים

ברמה כזו שהיה לי חצי דרופ כשחזרתי הביתה 

לפעמים בא לי שפשוט ישאירו אותי קשורה

וככה אהיה חייבת לשחרר

לנשום

להיות

ככה פשוט

ככה נקי 

 

תודה על זה ♡

teller - אין לי מושג על מה את מדברת🫣
אבל גררר מחכה לפעם הבאה שתהיי קשורה עם רגליים פתוחות
לפני שנה
sub fairy - אני בכלל לא מטפטפת מה פתאום
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י