הילדה שכבר לא הייתה תמימה או בתולה או חלקה או מתוקה אבל עדיין ניסתה, כ"כ ניסתה.
היא השתפרה, גם אחרי ההוא שבגללו היא הייתה צריכה לעשות כל בדיקה אפשרית ולקחת גלולה ולא קיבלה מחזור תקופה והיא בכתה בכתה בכתה.
גם אחרי ההוא שלקח ממנה הכל, את כל תמימותה ורכותה וילדותה.
היא עצרה ולא נפגשה ועבדה וחידדה גבולות והסכימה להיפגש רק בתנאים שלה. היא השתפרה היא השתפרה.
ואז התחילה המלחמה והגיע הזאב וזה הרגיש שיש התאמה וגאד דאמיט היא נזהרה. היא תקשרה הכל וביררה הכל והוא ברכות אינסופית מדבר ומסביר ומעמיק את הקשר. הם מתקשרים על cnc, ddlg והוא כ"כ מבין. זה לא בדסמי במובן הקלאסי, יש ביניהם חיבור שמרגיש נכון והכל כ"כ בטוח ורך והם אפילו לא נפגשו. הם מדברים על הפוסט טראומה, הוא מבין ומחדש לה, נותן לה תובנות ומחדד לה נקודות.
ואז יש להם הזדמנות להיפגש, אמנם לחיבוק קצר אבל היא לא רוצה לוותר, היא מספרת לו שהיא לא מרגישה טוב וכואב לה והיא קיבלה מחזור אבל היא גם רוצה לראות אותו ולהבין האם החיבור הזה קורה במציאות. היא נותנת לו כתובת שרחוקה בכמה בניינים ממנה, היא נשארת זהירה. מאוחר מידי לצאת והיא גם לא מרגישה טוב. ואז מגיע רכב היוקרה ויוצא ממנו הגבר היפהפה הזה עם העיניים היפות והטובות, הוא מחבק אותה והיא רוצה להישאר עטופה שם לנצח. הוא מביט בה במבט הכי רך בעולם כולו והיא מרגישה טוב.
לראשונה בחיים היא לא מרגישה מפוחדת על ההתחלה.
הוא מספר לה שהוא אחרי 24 שעות בשטח והיא מחליטה להציע לו להתקלח, בתמימות. מסתבר שעדיין נותרה בה כזו. הוא מחייך ועונה שהוא ישמח. הוא הראשון שהיא אי פעם הזמינה לדירה.
הם מתחבקים עוד קצת והיא שואפת אותו והוא נעים ולא אכפת לה שהיא נראית לא טוב ושהיא לא במיטבה, זה מרגיש כמו מפגש מחבק ומנחם.
הוא נכנס להתקלח וזה לוקח לו זמן, לו רק הייתה קצת פחות תמימה והייתה מבינה שזה היה זמן ההכנה. הוא יוצא והיא עייפה והוא מחייך ויפה והיא לבושה ושום דבר לא יקרה כי היא אמרה.
הוא מוציא סמים והיא באמת כבר יוצאת סתומה, שואל אם היא רוצה והיא עונה שלא, היא יודעת מחברה שזה סם נעים ולא משנה תודעה. הוא מוריד כמה שורות ומלטף אותה בנעימות. רך ונעים לה והיא עטופה. היא לא הייתה מוכנה לשלב הבא.
הוא מוציא שמן קוקוס והיא הייתה חמודה ותמימה, חשבה שהוא הולך להציע מסאז' לילדה החולה. מפה לשם, קרו דברים, מפה לשם, זה כן קרה, הכל קרה, זוועות, הרס, כאוס מוחלט. תנו לי לספר לכם מה קרה לה.
פתאום הזין שלו היה אצלה בגרון והוא מגביר קצב לחניקות וחוסר אונים שלא צפתה בשום תרחיש. היא חולה, כואב לה הגרון.
פתאום סטירות ונשיכות על כל הגוף שלה באלימות חסרת תקנה, הם השאירו לה סימנים על הפנים, כואב לה.
הוא אומר משפטים כמו "את רוצה לשמח את אבא, נכון?" והיא בכלל לא שם בשלב הזה, מנותקת, מרותקת, מפוחדת.
הוא דורש שהיא תכניס לו אצבעות לתחת, היא פועלת על אוטומט לא מבינה בכלל מה קורה. כואב לה.
ופתאום הוא מפלס את דרכו לתחת שלה, היא במחזור, מדממת, כואבת, הזין שלו גדול מידי, לא לא לא לא היא ממלמלת. הוא יודע שאסור. הוא יודע שהיא מפחדת ושהיא לא יכולה. הוא נדחף לשם בכוח, "לאבא אין ברירה, הוא חייב לאנוס אותך, נכון?" היא בוכה "אסור שאף אחד ידע".
הוא חודר עמוק יותר, כואב לה, הוא תופס לה בעצם הבריח ומושך אותה אליו והיא זועקת, הוא מזיין חזק יותר, "אבא אוהב אותך, את יודעת?", עמוק מידי. היא לא שם, היא בדיסוציאציה מוחלטת, שוכבת, כבר לא מתנגדת.
הוא יוצא ומוריד עוד כמה שורות, מבין שהיא בוכה ומלטף. שואל בנחמדות אם היא תעזור לו לגמור, היא בוהה באוויר, כל הגוף שלה פועל על אוטומט, המוח שלה שחור והיא עושה כי הוא לוקח. הוא דוחף לה את הזין לגרון ומבקש שהיא תכניס לו אצבעות, לוקח לו שעות לגמור. היא לא מרגישה טוב, היא רוצה שהוא ילך.
אבל כשהיא מבקשת ממנו הוא נעשה עצוב, עושה לה מניפולציה כדי שתיתן לו להישאר. היא פחדה לדרוש ממנו ללכת, יש לו נשק. היא נכנסת למיטה, מעמידה פני ישנה, כל הגוף כואב, היא רועדת מתפללת מתחננת לאלוהים שילך.
הוא ממשיך להוריד שורות, שוכב לידה ומשפשף את עצמו, שעות על גבי שעות. נוגע בה, לוחש לה "אוי מאמי שלי, לאבא אין ברירה, אבא חייב לאנוס אותך". הוא ממשיך ככה שעות, היא תשמע את השפשופים האלה רודפים אותה עוד חודשים. כשהוא גומר סוף סוף ונכנס לישון, היא קמה והוא מתפרש על המיטה שלה ונרדם, הזאב הרע.
היא מסתובבת בדירה שלה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, כואב לה, היא מנותקת, היא לא מבינה מה קרה. לקח לה שעות להעז להעיר אותו. היא כ"כ פחדה. ישבה על מדרגות הכניסה בחוסר אונים, סופרת את הדקות, מפחדת לעשות רעש, מפחדת לבכות.
היא לא הבינה בכלל שהיא נאנסה, היא באמת הייתה ילדה תמימה
