לפני 18 שנים. יום שני, 29 בספטמבר 2008 בשעה 12:27
ואני אשאר רטובה.
ואז אני אהיה גם חולה ואשכב חסרת אונים במיטה.
זה לא עבד והוא העדיף (טוב בצדק) להשאר בבית ללמוד....
גם ככה ממחר בצהריים עד מחרתיים בערב נהיה יחד. יהיה לי המון זמן להשלים חיבוקים
אני: אז אני הולכת להמשיך את הסיפור של אז. (שהוא בא אחרי העבודה...)
הוא: אז תכתבי אותו...
תכתבי ספר ילדים...
אני: כן, ממש כמו הכלבלב פינוקי
לא יאמן כמה שזה נכון ומתאים לי!