enjoy the silence

שבוע הבא מתחילה שוב השנה ויגמר לו החופש, אז רצינו לנסוע לירושלים.
היתה לי ב-9 בוקר ישיבה, ואחריה הוא היה אמור לאסוף אותי ויאללה נוסעים.
אבל בסוף הישיבה היתה אמורה להיות ב-11 אז ישבתי על משהו אחד ודחינו את השני. ובסוף ירד גשם ולא רצינו לנסוע ולהתאכזב כי אם פה גשום אז בירושלים בטח יותר, אז חשרתי שוב ב11, לישיבה השניה.
טוב...הוא אמר שיבוא בכל מקרה, אבל אז החליט לנסוע לאוניברסיטה לברר משהו.
אז גם לא נסענו, גם נגמר לי היום עם הישיבות האלו, גם הוא לא אסף אותי וגם לא בא אלי אחרי הישיבה, ובסוף בכלל אין גשם בירושלים....
וגם שישי האחרון היה אמור לאסוף אותי ובסוף בא אלי כבר הביתה אחרי שחזרתי, ולא יודעת אם זו רק אני, אבל יש משהו נחמד יותר בלפגוש אותו כשהוא מחכה אחרי העבודה או מחכה לי בבית, מאשר להיות בבית כבר ושהוא יבוא... (וזה לא העניין של הטרמפ כי אני גרה 5 דקות מהעבודה)
מעניין אם משהו ילך כמו שצריך היום...
ומעניין אם הוא יבין מתישהו את הרמזים הלא כל כך קטנים ואת החשיבות של הדברים הקטנים
של להפתיע, של להתייחס למשפטים שנאמרים גם לא במפורש, של להראות שאתה חושב עלי גם שאתה לא איתי. וכמו שג'ולס כתבה פה מתישהו- קשה למצוא מישהו שלא אנוכי מספיק כדי להראות מה הוא מרגיש. אז הוא לא אנוכי, הוא פשוט לא שם לב. הוא גבר. אתם די דפוקים בקטע של לקלוט רמזים ולהתיחס לדברים קטנים. אפילו בהתחלה, מתישהו התיאשתי מרמזים והבנתי שאם אני לא אקפוץ עליו הוא לא יבין...