קשה להרדם לבד. קשה לקום לבד. וקשה לשתות קפה לבד.
וזה רק לאחר ארבעה ימים איתו ופחות מחמש שעות בלעדיו....
אז איך היה?
מהסוף-נכנסתי היום הביתה בשש בבוקר ובשמונה הייתי בעבודה. ישנתי אולי שעה וחצי בשלושים השעותהאלו עד שב15:30 נרדמתי...
ופראג..
פשוט יפה.
מזג האויר נע בין מעלה אחת לחמש, ואם אין רוח אז זה ממש סבבה, כשיש רוח רק האף חשב לנשור לי, חוץ מזה הכל היה תקין
הבתים יפים, נראים כמו קרטונים ענקיים, בצבעים שונים, מעוטרים בעיטורים ופסלים של קדושים ומלכים. כולם מלאי כוונות ומעבירים תנועתיות וחיות, אם יש בהם משהו מתייסר ואם משהו מטיף. והככל מוקפד- באחד הפסלים היותר גדולים שהוא בעצם רק עיטור לבניין באחד הרחובות (כאילו מה זה כבר פסל ענק מתחת לחלון), היו לו אפילו ורידים בכפות הרגליים. אני אוהבת התמקדות בפרטים...
והגשר הענק, גם מלא פסלים, והשעון המיוחד הזה, ומיני אייפל (שהלכנו סתם כי היינו קרוב), והארמון עם החיילים שלא זזים, והטירה שהבובה הגבוה הסכים לשכן אותי במרתף, ואולי אם יהיה לו כלוב ירשה לי לצאת לפעמים מהמרתף, והכנסייה העצומה, שזה באמת הגזמה..לא יודעת למה צריך כל כך הרבה זהב וכסף וכוכי תפילה ומזבחות... זה אמנם מאוד יפה אבל בהקשר לדת, נראה לי הפגנתיות ודרישת יראת כבוד מהמקום הלא נכון. אבל כזו היא הנצרות הממוסדת.
כל העצים של הכריסמס מלאים קישוטים. בכל גודל ובכל צבע. עצים ירוקים אדומים ולבנים בקישוטים כחולים אדומים או כתומים, וכל הכיכרות מלאות בקישוטים למכירה ומזכרות ומתנות לחג, בכובעים וכפפות ועגילים, וחנויות הזכוכית הענקיות והמריונטות, ודוכנים של אוכל מוזר ויין חם וטעים, ואיזה מאכל לאומי שמריח מעולה ואנשים אחרים טוענים שטעים (אני אמרתי שהוא פשוט...בסדר).
והשלטים של "זהירות ילדים חוצים" נראים בדיוק כמו שאני והוא נראים יחד... יש לנו תמונות לשים אחת ליד השניה כדי לצחוק.
וכשיוצאים מהעיר יש שדות מושלגים, וגגות לבנים, ועצים שמתחילים להערים שלג על הענפים.
וכולם לבושים כל כך יפה, בגדי החורף ובכלל. נדמה לי שיהיה נחמד לגור שם רק בגלל הבגדים, הנעליים והאקססוריז. ואמרו לי שאני נראית אירופאית, והבגדים בסגנון שלי, ונעים לי בקור, וכל הזמן דיברו איתי צ'כית למרות שאל הזוג שהיה איתנו פנו באנגלית
אה וכן, הם לא ידידותיים לתיירים, ישראליים בפרט... רק אנשים שמתעסקים בתיירות יודעים אנגלית טובה (עם מבטר תאילנדי לא ברור משום מה), בחנויות, באוטובוס ובדוכנים המילים ספורות...
קשה לי במקומות שהם לא הבית, מבחינת עיכול. כלומר, 4 ימים שהבטן מתחילה באי נוחות וביום הרביעי זה משהו שמעסיק אותי מרוב אי נוחות-כאב.
אז הוא שאל- מה יהיה כשנעבור מהבית? ובשיא הטבעיות (כן ברור ששמחתי לגוף ראשון רבים הזה) הגבתי. נראה לי הכי הגיוני. פרט לעובדה שהוא עפיפיון שהתרגל שיש מי שידאג לו כשהוא שוכח כל דבר. אבל אני מאמינה שזה יסתדר כשהוא יהיה בלי אמא שלו ואחותו שכל הזמן דואגות לו והוא יהיה חייב להיות אחראי יותר.
אה...
וכמה בירה!!
המחירים הטובים בפאבים היו שישה שקלים וחצי ליטר פילזנר. שזו בירה חלקה וטעימה, כשהיא טריה. כמה שתיתי!!!! זה יותר זול משתיה קלה, ואם כבר באירופה, אז לא נשתה בירה??
היא פשוט טעימה... וגם הסטלה שם טובה. כי הן כל כך טריות וחלקות וזורמות כמו מים בגרון....
וחמש דקות אחרי שיוצאים לקור בחוץ שוכחים שבכלל שתינו
לפני 15 שנים. 22 בדצמבר 2008 בשעה 16:59