יש לי אבא. מגיל...אני מניחה שמגיל 3 או 4 הוא אבא שלי.
את האיש שעיבר את אמא שלי ראיתי 5 פעמים בחיי, וגם זה ביוזמת אמא שלו, שהקשר די נותק עם שניהם לפני כ-5 שנים עקב היותם לא אנושיים, אינטרסנטים, ולא מתעניינים בעליל.
רוב הזמן הוא חיי בחו"ל, ורק לפני 8 שנים בערך חזר לארץ. כפי שכתבתי לעיל, צמצום המרחקים לא הקל עליו ורצונו לקשר עם ביתו היחידה לא השתנה.
למרות שמעצם העובדה שאני בכלל כותבת עליו, עשוי להשתמע כאילו הקשר הזה חסר לי, הוא לא. יש לי אבא מקסים. זה שגידל אותי ועזר לי בשיעורים ולקח אותי לרכב על אופניים וקנה לי את הדובי הכחול.
אז התקשרתי לפני כחודשיים להודיע שאני מתחתנת, שאני מקווה שיבואו, לפני שלושה שבועות הגבוה בא כתמיכה נפשית ונתנו להם הזמנה. הם אפילו לא ידעו שזה היה יום לפני יום ההולדת שלי, או שעשו עצמם לא יודעים. היא (הסבתא) ישר בדקה את ההזמנה וידעתי שהיא רוצה לראות מה כתוב תחת "הצד שלה". כשיצאנו, היא אמרה שהיא מקווה שיגיעו. הוא אמר כל הכבוד.
שניהם התקשרו בהפרש של יום לומר תודה ויפה שבאנו ולאשר הגעה. הוא גם הציע שנשב לכוס קפה, הסכמתי, ואמר שיתקשר שבוע הבא. מה שלא קרה. אבל אתמול הוא התקשר, ועוד שעה בערך, אנחנו אמורים לשבת לכוס קפה.
*סיפרתי לאבא האמיתי שלי, חשוב לי שידע. הוא אמר שבסדר גמור ולאמא שלי סיפרתי מיד אחר כך כי ברור לי שהוא ימשיך לחשוב על זה רק בלי לספר לי. היא הזכירה לו שהוא תמיד יהיה אבא שלי. והשני, הוא סתם תורם זרע שנעלם למשך שנים ולא בדיוק משחק תפקיד.
על מה מדברים עם אדם שלא באמת מכירים? שראיתי פעמים בודדות בכל חיי ואמור להיות אחד האנשים היותר קרובים אלי?
והפעם אין לי את הגבוה לתמיכה.
לפני 12 שנים. 3 בינואר 2012 בשעה 8:05
