אז אנחנו נשואים. ולמי ששאל, זה מרגיש אותו הדבר בדיוק:)
כמה ימים קודם, הבני שמה שמפחיד אותי זו ההרגשה שפתאום אהיה מבוגרת. זוגות נשואים זה כבר של אנשים גדולים. שינוי הסטטוס הזה הפחיד אותי.... חתונה, ילדים, מזדקנים, מתים.
אני עדיין לא מרוצה מעניין ההתבגרות הזה, אבל כנראה לא ניתן להתחמק ממנו, אז לפחות לקבל אותו בסבבה...
ובעצת איזו חמודונת כאן, גם הרשתי לעצמי לדבר קצת. לספר דברים שלא סיפרתי. דברים שאני בטוחה שהוא יודע, אבל.
מן הסתם התחלתי בצחוק ואמרתי שעכשיו שכבר אין לו לאן לברוח, אני יכולה לשתף בכמה דברים
והוא עזר לי להמשיך. מקווה שזו רק ההתחלה.
ולגבי החתונה- לפחות 5 אנשים שלא דיברו על כך ביניהם אמרו שנראיתי פייה או התחילו לקרוא לי טינקרבל.
ולא הפסקתי לרקוד! למרות שבקושי שתיתי (ועל כך אני מבקשת שידור חוזר חברים יקרים אתם יודעים שאליכם אני מדברת).
וזהו. היה כיף, שמח, אנשים טובים, אוכל טוב (כך שמעתי....), מוזיקה טובה.
והלוואי ונמשיך לשמוח ככה כל החיים!
לפני 12 שנים. 15 בינואר 2012 בשעה 14:08
