אתמול קמתי, חלשה ומצוברחת במיוחד.
הודעתי בעבודה שאני חולה
מה יש לך?
בחילות וחולשה
(מחר יתחילו שאלות על הריון- ולא, זה לא זה)
לרופאה אמרתי ראת כל האמת שמאחורי החולשה והבחילה. דיכאון זמני. שילוב של מחזור, לחץ, חרדה.... קורה מידי פעם.
היא שאלה ונתנה לי יומיים חופש.
וזה קצת עזר, נחתי, ישנתי המון, קראתי, הספקתי לסיים חלקי דברים
וחוץ מפאי שגם ככה לא אוכל (אגוזים למיניהם), לא היה לי חשק להכין אוכל. שזה מפתיע לאור העובדה שיש לי זמן...
אבל אני מרשה לעצמי. זה חופש ואני כנראה זקוקה לו.
ואני דוחפת ממני מחשבות על שאר הדברים שעלי לסיים כדאי שאתמודד איתם בפעם אחרת.
ומאחר ורק עכשיו יצאתי מהמיטה (כהרגלי קמתי בשבע) לאחר קריאה, התכרבלות עם החתולה והצלחה בהירדמות מחדש
אני מרגישה שיהיה לי כח לצאת היום. והגיע הזמן!
אבל, לא מעניין היום
מה לי ולפאמדום:)
רעיונות אחרים?
לפני 12 שנים. 15 במרץ 2012 בשעה 10:22