|
|
|
לרגע אתה בטוח שמצאת יהלום נדיר... כזה שאף פעם לא נתקלת, אך ברגע הבא אתה מבין שאין לך את הכלים לכרות אותו... הוא רחוק מדי, יושב שם מעבר להישג ידך.
ביהלום הזה, יזכה כנראה מישהו אחר. 💘
דאדי
ילדונת יקרה שלי, דאדי אוהב אותך!!
לכן כל כך כאב לי לראות כיצד חוסר הביטחון והביקורת העצמית מכרסמים בתוכך.
השתדלתי שלא לומר לך כמה את יפה ומוכשרת, למרות שבשבילי את "הכי בעולם!".
רק הקשבתי וכאבתי את כאבך.
מחיתי דמעה סוררת שגלשה במורד פנייך, וכשדמעותייך חברו ביניהן לנחל שוטף, גם דמעותי זלגו עמהן.
כשנגמרו לך המילים... ערסלתי אותך בידיי שעה ארוכה... וכשחשתי שגופך רפה מעט, הנחתי אותך על הספה מכוסה בכרבולית ויצאתי.
כי זה מה שהיית צריכה ואני תמיד שם בשבילך.
אבל תדעי שיהיה גם חינוך (אני יודע שאת קוראת לזה "עונש", אבל אני מתעקש על "חינוך").
מחר, מחרתיים, אולי בעוד שבוע... מתי שאחשוב שזה נכון עבורך.
זה יהיה קצת כואב... אולי משפיל... אבל זה יעזור לך לשחרר.
זה יעזור לך לזכור שאת שלי ולכן את מיוחדת.
אגרום לך להתמסר ולחוש את עוצמתי בנפשך.
כי זה מה שאת צריכה ואני תמיד שם בשבילך.
אוהב,
דאדי
רוצה לכתוב לך "לילה טוב קטנטונת שלי", אבל זה כבר נגמר...
היה חיבור מטורף מההתחלה, נפתחנו אחד כלפי השני בצורה שלא קרתה לי מעולם. וזה היה מרגש ומיוחד...
אבל הפערים היו שם מההתחלה, היינו מודעים לכך ודיברנו עליהם. ולמרות שקיוויתי שנצליח לגשר מעליהם, זה לא צלח...
שנינו הרגשנו את זה, אבל לך היה את האומץ להניח את זה על השולחן ולדבר על זה... ביחד הגענו למסקנה שאין טעם להמשיך.
זה לא היה קל לשחרר (רכושני, כבר אמרתי?) ... התחושות היו מעורבות לאורך היום, אבל הזמן מרפא.
אז עכשיו נשאר לי רק לקוות שתמצאי את האחד שידאג לך ויגיד לך "לילה טוב קטנטונת שלי".
יש רגעים שהכל מעורבב.
רוצה למחוץ ולהכאיב אבל גם לעטוף ולהכיל.
להיות קשה אבל בו זמנית רך.
לכעוס אבל גם לחייך.
למחוק אבל גם לשמור.
בליבי תמיד!!
רוצה לבוא אלייך עכשיו,
להרים אותך בזרועותיי...
לקחת לאמבטיה... להפשיט...
לרחוץ בעדינות.
קטנטונת שלי!
לעטוף אותך במגבת הגדולה, לשאת אותך חזרה לחדרך, ולהשכיב אותך כך, עירומה במיטתך.
וכשאת הכי פגיעה, הכי חשופה שיש...
לכרבל אותך לתוכי, לשאוף את ריח צווארך הצחור ולהעביר את אצבעותיי בין השערות הזהובות והחומות.
לקחת אלי את כל התסכול והקושי ולעטוף אותך בענן.
קטנטונת שלי!
דאדי
חשבתי שאני מבוגר ובעל ניסיון
שאני יודע לכסות את חולשותיי ולהגן על רגשותיי.
ואז היא הגיעה, והותירה אותי נבוך...
במקום החוזק היא חשפה את החולשה...
הפשיטה אותי מכל ערימות הביטחון,
והביטה ישירות אל ליבי המהסס.
זה לא קל, אני נבוך.
לראשונה בחיי מישהו ראה אותי במערומי.
הודעה בוואטסאפ: "היה לי יום קשה, צריכה אותך דאדי!"
"דאדי בדרך", כתבתי.
נכנסתי אליה לדירה ומצאתי אותה שוכבת על הספה.
בלי מילים נגשתי אליה, נישקתי בעדינות את מצחה וליטפתי את שערה השחור. הבטתי בעיניה הירוקות ולחשתי "אני כאן חמודה".
לחלוחית מלאה את עיניה הטהורות - בשבילי זה הכל!!
בעדינות חלצתי את נעליה ובמשך דקות ארוכות הענקתי עיסוי לרגליה הדואבות - הקפדתי לתת יחס לכל אחת מאצבעותיה הענוגות ושילבתי ליטופים עדינים במעלה רגליה.
משכתי אותה לתנוחת ישיבה ותוך כדי שאני תומך בגופה הרפוי פשטתי ממנה את החולצה והחזייה. הנחתי לגופה להישמט חזרה על הספה והבטתי בגוף היפה והטהור. ליבי התמלא אהבה.
העברתי את ידיי בתנועות ליטוף עדינות, מלטף מהצוואר לכתפיים ומהחזה לבטן. חש כל שקע וממשש כל כפל בגופה.
נישקתי אותה שוב בשפתיה וליטפתי את שערה הגולש.
רפויה לחלוטין, עם קצת מאמץ, פשטתי את המכנסיים והתחתונים, ומשכתי בעדינות בחוט הטמפון שבצבץ מנרתיקה. הוא היה אדום אבל לא ספוג ובוהק כמו בשיא המחזור.
כיסיתי אותה בסדין והלכתי למלא את האמבטיה - לא הרבה מים... אבל מספיק כדי לחמם את האמבטיה.
חזרתי לסלון ובעדינות הרמתי אותה בשתי ידי ונשאתי אותה לחדר האמבטיה.
הנחתי אותה באמבטיה החמה, תחילה הרגליים, ולאחר מכן שאר הגוף.
שטפתי אותה היטב במים החמים, סיבנתי את גופה הרך ורחצתי היטב.
בעוד היא שוכבת באמבט המלא במים חמים ובקצף, מרחתי משחה על מברשת השיניים והתקרבתי אליה. היא פתחה את פיה בצייתנות, מניחה לי לצחצח ולהבריק את שיניה הלבנות.
לאחר צחצוח השיניים, עזרתי לה להיעמד, שטפתי היטב את שאריות הקצף שדבקו לגופה, ובתנועות עדינות פישקתי את ישבנה ושפתי נרתיקה, מנקה היטב עם המים החמימים.
תוך כדי שהיא עומדת מול המראה, ניגבתי אותה היטב במגבת וסירקתי בעדינות את שיערה הלח.
הלבשתי אותה בפיג'מת הקיטי האהובה עליה ונשאתי אותה למיטה.
כיסיתי אותה בשמיכה והנחתי ליד ראשה את הדובי עם העיניים הגדולות.
נשכבתי לידה, מכרבל אותה לתוכי וליטפתי בעדינות את לחייה הענוגות.
כששמעתי את נשימתה הקצובה והרדודה, קמתי, הבטתי פעם אחרונה בפני המלאך שעל הכרית ויצאתי מהבית.
שלך,
דאדי!
אולי אני אדון חסר ניסיון,
אבל בתוכי שוכן דרקון.
קבור, מוגן...
אך עדיין מסוכן!
באבחה חדה את הדרקון הערת,
ואש וכעס בי עוררת.
אומנם חזרת והעלית בי תקווה,
אך הדרקון ממשיך לרשוף להבה.
רוצה לקרוע את בגדייך, להכאיב, לחלל...
לרמוס, להשפיל, למחוק ולהכיל.
להבא, אהיה קשוח ואחשוב רק על עצמי.
אמחץ ואשרוף, עד שתיעלמי.
את הפכפכה ופתייה ולכן אהיה מוכרח,
בכל רגע בחייך להיות נוֹכָח.
לא אניח לך לרגע ולא אוותר,
הנחמד שהייתי... לא יקרה יותר!
ולסיום, כדי ששוב לא תנסי לברוח -
מבטיח אני עונש, שלא תוכלי לשכוח.
לכל אחד יש צבע
אותו הוא אוהב, איתו הוא צובע.
לי יש הרבה צבעים
האם לוותר על אחד הגוונים?
השחור - מעלי
הלבן - בתוכי
האפור - מתפשר
הצהוב - מסנוור
הירוק - רוצה להמשיך, רוצה להיות רגיל
האדום - מסוכן, אך מרגש ומסעיר
הכחול - מרחף... מתרגש... רוצה להכיל
הכתום - בולט, משתלט, רוצה להכאיב
אותך ילדתי,
אצבע עם כולם,
כי את כולם אני אוהב...
עם כולם אני צובע!
היום למדתי על עצמי משהו חדש
מתברר שאני רכושני... ממש!!
חשבתי שאת שלי... לעד!
לכן כשהלכת, ליבי רעד
לא שיערתי שיהיה בי כל כך הרבה זעם
אבל אומַר תודה, כי על עצמי למדתי הפעם
מקווה שיום אחד עוד תחזרי אלי
אחכה לך שם... כועס! אך אשימך לרגלַי.
