זמן רב אני מתלבט אם לעשות את זה... מצד אחד, רוצה להיות שלם ולקבל את כל החלקים שבי. מצד שני... אני לא יודע איך לעשות את זה.
אבל די נמאס לי מהכל... עברתי חודש מהגיהנום במלחמה הזאת ואין לי כוח להילחם יותר – אין לי כוח למילואים האלו ואני לא מסוגל יותר לראות מוות... בטח שאין לי כוח למלחמות בתוכי.
אז אני פשוט אשים את זה כאן...
אני "Daddy Bear" ואני גם "עפרון".
"Daddy Bear" זה "עפרון", ו-"עפרון" זה "Daddy Bear".
שני פרופילים שהם שני חלקים בי שאף פעם לא ידעתי לגשר ביניהם.
"Daddy Bear" הוא בוגר ובטוח שיודע לכבוש ולהוביל ואוהב להעניק ולטפל.
"Daddy Bear" הוא בעל הניסיון (לטוב ולרע).
"עפרון" הוא הקטן והחלש שמחפש שייכות ומטרה.
"עפרון" הוא פנטזיה... אף פעם לא העזתי לשחרר אותו בעולם האמיתי (או שעדיין לא נמצאה האחת שתדע לשחרר אותו).
אני יודע שזה ממש מעצבן כשמישהו מנהל שני פרופילים, אבל האמת שלא איכפת לי – החיים הם לא שחור-לבן.
אז מי אני...
דני (שם בדוי). כופר חובש כיפה. נשוי (וכן, אני יודע שאני חרא של בנאדם).
אני דומיננטי וחולה שליטה... אך יש תקופות של חולשה שבהן הכמיהה לשחרר ולהיות שייך משתלטת.
אני לא בקשר כעת עם אף אחת, ניסיתי לקחת פסק זמן מהעולם הזה... אבל עדיין יש לי בלב מישהי שלא באמת הצלחתי לשחרר.
אני לא דום במובן הקלאסי של המילה... אף פעם לא הייתי! אני דאדי!
להכאיב זה פחות הקטע שלי... מה כן הקטע שלי? תקראו! הכל שם.
אני צריך מישהי שתהיה שייכת לי... אני צריך מישהי שתתמסר... אבל כדי להחזיק מישהי צריך כוח, ונכון לעכשיו, אין לי מספיק.
יש רגעים שהצורך לשלוט מדגדג לי באצבעות ויש רגעים שאני חולם להיות שייך.
