יש דברים שרציתי לומר

אז מה אתם אומרים ?

חשבנו שזאת תהייה תערוכת תמונות מסודרת וקיבלנו חאפלה תימנית.

סיפורי כרם התימנים מוצגים על הקירות, אבל יהודה על הגיטרה ושירי זמרים תימניים מהעבר ברקע

הזקנה עם הסרטים הצבעוניים בשיער, כולה מגונדרת רוקדת לצלילי מיתר.

סיפורה של שרה אנג’ל מרוח על הקירות.

ואנחנו מרוחים אחד עם השניה בסיור מגע וחיבור הנפש.

זה כמעט בלתי נתפס כמה אנחנו משתלבים בקלות יחד, אפילו השריטות משלימות

רק הזמן זז בקצב אחיד, כאילו לא מדובר בזמן אוהבים.

דיזינגוף שוקק חיי צעירים ואפוף ריח גראס, הוא כלכך שונה מימי שישי בזמן קורונה

ברחנו לשם מימי הסגר, הטירוף האנושי סירב לחדור לכיכר, צעירים היו מזמינים אוכל שהגיע בסלילת פיקניק

סיפורי העבר שלנו משתלבים בהווה, חנות הקאקקייקס הייתה סגורה.

במוזיאון הגראס מוכרים חלומות ותקוות לעתיד.

אז איך לא נהפוך לזוג משעמם היא שואלת?

אולי נצטרך להיות אהבה בת 20, אני מקווה שלא, אולי דווקא ההרמוניה תשמור עלינו

כאשרהאחד מתעייף השני סוחב