איזה כיף לראות אותך פה
אנחנו מכירים ?
כן, נפגשנו לפני שנים בתפוז.
הזדיינו ?
כן
די, וואלה לא זוכר. אפשר לראות תמונה
עכשיו, מילא ש זה מביך ברמות, גם יצאתי מניאק כאילו זייינתי מלא נשים ולא זוכר, זה לא הכי נכון.
שלחה ברישעות קלה מסדר זיהוי, חמש נשים עם מסכת קורונה.
אף אחת לא מוכרת.
רק היה חסר את כל הנזירות של משחקי הכס הולכות וצועקות שיים, שיים, שיים.
בכל מקרה, אני חושב שזאת הזדמנות להכרות מחודשת, גם שנינו לא בתקופה טובה להכרות זוגית
סתם נכיר לידידות טובה.
הלב והראש עדיין חושבים על הפילה, אולי היא באמת צודקת שאני רעב מידי, פראי מידי.
אולי אני צריך שנת הפסקה, להיות עם עצמי בשקט, סוג של התבודדות.
יש משהו חשוב ביזבוז זמן, היעילות הזאת כופה עלינו חיים לא בריאים
צריך זמן לבהות, לחשוב, סתם להיות. אתמול הרגשתי לראשונה שאני זקוק לשקט, לעצור הכל ולנוח
למזלי המתבגרת באה לכמה שעות, היא באה לנוח אצלי, לאכול לאגור כוח ולצאת אל העולם חדשה.
אני עכשיו צריך להאט לזמן מה, עד עצירה כדי שאוכל לנשום שוב
בבוקר אישה בשלמה פרחונית הולכת עם עגלה, היא מפזרת חיוכים ו מזמזמת שיר בוקר נעים
בפארק הגדול עומדים שני גננים, מסדרים את הבריכה האקולוגית עם צינור כיבוי אש, אולי השימוש הכי חיובי בו
לרגע נזכרתי בדודה מצטטת שיר, השמש שוב זורחת, היא זורחת מיום היולדי, ברגע של הפרזה אומרים שתזרח אחרי מותי.
יסלח לי המשורר על הזיכרון, אבל השמש הייתה נעימה הבוקר