הפייסבוק מראה רק את התגובות הרלוונטיות ואי אפשר לשנות את ברירת המחדל לכל התגובות, אני שונא שמחליטים עלי, אני גם לא אוהב שמסננים מחשבות, אולי עדיף לדעת הכל לראות הכל לשמוע הכל, עם האמת הכעורה נתמודד.
לפעמים יש לה יציאות באדום, אולי בודקת כמה אפשר, אותי לרוב זה מצחיק.
אמציה כנראה בכלל חתולה, חתולה שחורה שאוהבת לשבת עלי, מפיגה את הבדידות, לרוב אני לא מרשה לה להכנס לחדר השינה, אבל עכשיו היא עושה לי מסאג' בבטן, קצת שורטת קצת נעימה, אהבה קשוחה פה.
הכנתי מרק גספציו, עוד כמה שעות נדע אם הוא טעים, אולי ירווה אותנו מחר, ירגיע את הלחץ.
כי לפעמים כל-כך רוצים שהרגליים מתבלבלות והמילים קצת נעלמות. עדיין יהיה קר טעים ובטח כיף.
היינו בבוקר הדודה ואני בים, חשבתי לתומי שבשבע בבוקר אצעד לי לבד, אולי עם הרוסים הזקנים של הים. אבל היו אלפי אנשים, כולם צועדים במרץ על החוף.
זה עולם שלם שזר לי אומרת הדודה, אבל הנה זה בדיוק הטעם שלי.
דודה אני אומר לה, זה פוסידון פה רץ על החוף, הוא בן 30 כולו שריר מתוח, קוביות בבטן וצבע מוקה.
הוא הטעם של כל הנשים פה בחוף, כולל הזקנה בת השמונים שעברה לפני דקה, לדעתי יש מצב שהוא הטעם של עשרה אחוז מהגברים, כולל המלצר.
ולא רחוק משם, אולי מאה קילומטר, יושבת מישהי בשמלה עם הילד שלה, לרגע הלב נמצא שם.
למזלה של הדודה, פוסידון החליט לרוץ לכיוון השני. בטח איזו סבתא התעלפה.
הדודה מפלרטטת עם ערבי, עם המזל שלה יצא לה סייד קשוע, ערבי אינטלקטואל והיא בכלל צריכה פועל בניין ערס.
אבל היא לא מצליחה להתאפק מכל הבדיחות הגזעניות על ערבים.
למזלה הוא חינני ואמר לה, את גזענית במקומות הנכונים.
איך אמרת שקוראים לך? עאיישה! מצטער לא יוצא עם ערביות