רוצה לעשות דברים חדשים.
מגלה את עצמי.
לא ידעתי שזה היה שם רדום כל הזמן הזה בלי להתעורר.
אז מה העיר את השדים את המחשבות שלא נותנות לי מנוח?
מסתבר שקנאה.
היא התפרצה פתאום באמצע החיים, זחלה לאט לאט בתוך הבטן.
בהתחלה לא הבנתי שהיא תקפה אותי והגבתי בחיוך וצחוק.
הלכתי לישון ובלילה היא כבר זחלה מהבטן ישר ללב.
לקח לה עוד כמה שעות בערך עד צהרי היום למחרת ואז היא תקפה!
הפחד הגיע והוא מורגש עכשיו היטב ועדיין הייתי בטוחה שאני מנצחת אותה, את הקנאה .
אבל טעיתי... בשעות ערב מאוחרות שהיא כבר יום שלם מתנפלת לי על הגוף והנשמה היא תקפה בעוצמה.
אז כבר לא היתה לי שליטה, חזרתי להיות תינוקת זקוקה כל כך לחיבוק לקירבה שתגיד לי שאני טועה.
אבל אתה לא אומר רק מסתכל רואה אותי מתפתלת.
אתה יכול להפסיק את זה ובוחר שלא.
זה כואב, זה מחיה, זה גורם לי להלחם.
זה גורם לי להבין, לחקור, לפחד, להתרגש.
להבין את מקומי, להבין שאני אוהבת שאתה שולט בי ורק בי בלי אחרת.
רוצה אותך רק לעצמי לא מוכנה לחלוק.
אתה נשבר מהדרמה ומבטיח שאתה רק שלי שזה היה סתם כדי להתרגש קצת כדי להרגיש חי ובועט.
אבל אומר את האמת ולא מפחד להגיד לי
אתה שולט, אתה מחליט, אתה קובע!
ואני מגלה דברים חדשים אצלי שהתעוררו.
זה נעים לי אני רוצה עוד....
יוצאת למסע מרגש שסופו לא ידוע