יש ימים ארוכים, ימים עמוסים.
אני נכנסת הביתה בערב, מורידה נעליים(מתעלמת מהבלגן שהילדים עשו)
מתקלחת מהר ונכנסת למיטה.
מרגישה עייפה... שוכבת... מתה לישון... ולא נרדמת. אז פתאום מזדחלת מחשבה,אולי בלי להרגיש אותך היום אני לא אצליח להירדם?
אולי אפילו משהו קצר בלי הרבה מחשבה, בלי דיבורים.
לא הלילה אני חייבת לישון, אפשר יום אחד לדלג, לא יקרה כלום.
אבל למה בעצם? למה לדלג? למה לוותר?
שוכבים במיטה, שנינו עייפים גם עליו עבר יום ארוך.
מנסה להרדם מזפזפת בטלוויזיה. משחקת בפלאפון.
אוף זה לא עוזר, ברגע שהמחשבה לראשי התגנבה קשה מאוד להתעלם וכמה שאני מנסה היא מנצחת אותי כל פעם מחדש.
בא לי עליך, בא לי על המגע הנעים, בא לי שתעביר על גופי את ידיך הגדולות, בא לי על הנשיקות הליקוקים. בא לי שתהפוך אותי ותפסק את רגלי מצמיד את גופך אל גופי מרגישה את החום, אוחז בי חזק ולא מרפה אני אוהבת את זה! מרגישה שייכת רק לך! נוצרתי ונבראתי בשבילך!
זהו אני כבר לא יכולה להירדם חייבת אותך עכשיו!
איך זכיתי? שאתה פה לצדי בכל מובן! צועד איתי את הדרך!
הלוואי שזה לא יגמר לעולם.
במלחמה עם המחשבה עליך אני תמיד מפסידה או שבעצם אני תמיד מנצחת 🤔אוהבת את הרעיון שאתה שולט בי, שולט לי במחשבות.
אפשר לישון היום קצת פחות.
שאני ערה אני חיה את החלום!