אני נוטה לא לצפות כלל... כי אני מפחדת להתאכזב.
התחושה הזאת לא נעימה לי ואני אוהבת שנעים לי.
משתדלת ( בהצלחה רבה) לחייך כמה שיותר.
מאמינה שאנחנו מושכים אלינו אנרגיות כל הזמן ואם נהיה עם אנרגיות רעות נמשוך אלינו אנרגיות לא טובות.
לכן משתדלת להיות שמחה ואופטימית ולראות תמיד את חצי הכוס המלאה.
זה נשמע כאילו אספתי קלישאות ורשמתי אותם אבל מי שמכיר אותי יודע שככה אני.
אחרי הרבה שנים שהייתי לוקחת כל דבר ללב ונפגעתי מהמון מאנשים, החלטתי לעשות שינוי.
השינוי היה לפני 10 שנים בערך ומאז אני פשוט מאושרת.
אתמול בערב אני לא יודעת מה קרה לי, נתתי לרגשות לא טובים להשתלט עלי ואני מאוכזת מעצמי.
פשוט כל כך ציפיתי לערב איתך...כל היום חשבתי על זה שיום חמישי היום, שבטח נצא ביחד, נשתה, נצחק, נהנה, ושנחזור הביתה אני אוכל לספק אותך בכל דרך שתבחר. ציפיתי לזה כל היום וזה היה נהדר.
בזמן האחרון אני רק רוצה להיות איתך. מאוהבת, כמו בת 16.
אז הרשתי לעצמי לצפות לערב הזה,אבל שהגעתי הביתה הבנתי שכל הציפיה שלי היתה מיותרת .
אתה יוצא בלעדיי!!! התהפכה לי הבטן(ובראש רצות מחשבות הרי אני זו שמעודדת אותך לצאת לבד עם חברים, אני זו שאומרת לכולם כמה זה חשוב שיש לך את היום הזה לבד ).
אז,למה הבטן מתהפכת? ולמה יש לי הרגשה כל כך לא נעימה? גם לא הצלחתי להסתיר, זה היה כל כך ברור עשיתי לך פרצופים, לא הצלחתי להתגבר.
התנהגתי קצת לא יפה ולא נתתי לך נשיקה שהלכת, אתה הבנת שאני לא מרוצה, והלכת אבל בטח לא בלב שלם.
אני חייבת לך סליחה.
הלכתי למיטה כבר לא ציפיתי ולא רציתי כלום רק רציתי להירדם שההרגשה המגעילה הזאת תעלם.
התעוררתי לפנות בוקר הרגשתי משהו חם בין הרגליים, הראש שלך.
ואתה מלקק אותי, מוצץ אותי בעדינות וזה היה מפתיע, לזה לא ציפיתי.
ההתרגשות היתה גדולה.
טיפלת בי, לא שכחת אף חור. כל אחד קיבל את הטיפול שלו וזה היה נהדר.
מהר מאוד התעוררתי לחלוטין, הסברת לי שהתנהגתי מאוד לא יפה שהלכת, לכן אני צריכה לקבל עכשיו עונש.
בגלל שאתה עדין איתי נתת לי לבחור את העונש מתוך 3 אופציות. אני בחרתי בספנקים על הטוסיק. והתחלתי לספור....
הכאב לאט לאט מתגבר, ממכה למכה זה חד יותר מדויק יותר ושורף.
תודה לך אדון שלי שהבנת שהתאכזבתי ובחרת לפצות אותי שחזרת, כי לא הגיע לי העונג הזה כי הייתי ילדה רעה.