יש לי חיבה עזה לרכישת תחתונים. לא תמצאו בהם שום דבר "סקסי" - לא תחרה ולא חוטיני: הם חייבים להיות נוחים, רצוי מאד מכותנה והם תמיד צבעוניים ומשמחים (דווקא יש כמה שחורים, אבל לא בשביל אף אחד. יש לי עקרונות). הם כל כך נוחים וכל כך אהובים, כל אחד ואחד, שהם נשארים איתי עד שהם מתבלים. אני יודעת להעריך שירות טוב.
אלא מה, יש לי נטייה לרייר על גברים שמוצאים חן בעיני, או לבייץ, או סתם לנטוף מיצים מסיבות אחרות. כל אלה באים לידי ביטוי בקודקודו של משולש שווה צלעות, כך שמטבע הדברים באיזשהו שלב אני צריכה להתמודד עם רטיבות הולכת וגוברת, שהיא אמנם לא הכי נוחה - למשל כשאני עושה ספורט - אבל הבה נודה, היא לא רעה, ויש לי ריח נעים, אז אני דווקא מחבבת אותה בניגוד לכל היגיון.
לפעמים אני חושבת לעצמי: מה חבל שרק אני נהנית מרטיבות הפלא הזו, מתבשמת בה, מחייכת לעצמי בזכות סוד שנשאר רק איתי. אבל למה שיישאר רק איתי?
המממ...
