לפני כחצי שנה. יום שישי, 26 בדצמבר 2025 בשעה 17:51
אני לא חושב לפני שאני נעלם למישהי. זה לא תכנון, זה האופי שלי.
אני פשוט מפסיק להתעניין.
את יכולה להגיד לעצמך שאת מעל זה. שלא אכפת לך שאני הולך, אבל הגוף שלך פחות משכנע ממך.
אז את נותנת לי להישאר עוד קצת, כי אם היית עוצרת אותי באמת לא היית נושמת ככה.
יש בינינו הסכמה עייפה, כבדה, כזאת שנולדת מזה שנמאס לך להחזיק את עצמך לבד כשאני לא כאן.
אני עושה מה שאני רוצה רק עד הנקודה שאת מאפשרת, ואת מאפשרת יותר ממה שתכננת כי משהו בך רוצה להפסיק לחשוב שאת לא שולטת בעצמך.
את לא מתמסרת בגלל שזה מה שאני רוצה ממך, את מתמסרת כי זה מרגיש נכון מדי לוותר על עצמך.
ואחר כך, כשאני נסוג חצי צעד, לא נעלם לגמרי, את נשארת עם התחושה הזאת בגוף שלא קרתה לגמרי אבל כבר אי אפשר למחוק את מה שעברת איתי.
וזה החלק שאת לא מצליחה לשחרר - לא מה שעשיתי לך, אלא זה שנתת לי לעשות לך את זה ונהנת.