רגשות מפרותזה

בעולם האהבה, יש שני סוגים של מיניות. 

מיניות שבאה ממקום של חסר לי, חסר לי ואני צריך תשלימי לי, צריך שתתני לי. אני חייב לחוות איתך כדי להרגיש קיים. ראוי. שווה. 

ומיניות שהיא פשוט אהבה. 

אני לא חסר. את לא חסרה. 

אנחנו שנינו חווים אושר.

מאושרים כמו שאנו.

ופשוט הגוף שלנו נמשך. 

כמו שני קטבי מגנט שנמשכים.

הגוף מושך.

לא פנטזיה.

לא מחשבות.

אפילו... אפילו לא מילים. 

פשוט גוף שנשאב לתוך גוף.

וכמו מפתח עם פינים מיוחדים. 

הגוף "נכנס" לגוף הספציפי הזה כי הוא עם מגרעות שמותאמות דיוק מושלם לאותם פינים.

יחידני. 

יחודי. 

וכך גם המפגש יחודי.

גוף שמתמסר לגוף ונפגש לתוך מרחב של אי וודאות חייתית.. 

פראי..

הכל קורה בתוך הרגע..

והרגע קורה בתוך הגוף.. 

וכל שניה שונה מהקודמת..

בתוך אי הוודאות החייתית הכל קורה מחדש כל רגע.

לרגע פראי..

לרגע שקט..

לרגע כך..ולרגע אחרת.. 

זה תמיד תמיד בתוך ריקוד מיוחד. 

סינרגי.

והלב מחובר למנגינה של אהבה של שניים שהם אחד.

בבדסמ חייתי השולט והשולטת הנשלט והנשלטת מפנים את מקומם לגוף. הגוף מחליט מה. מתי. הם מתפרקים מהתפקידים, ריקים מרצון לעצב לעצמם זהות מסויימת במפגש, פשוט מתמסרים למה שהם. בלי להתחבא. בלי להרגיש שהם צריכים עוד אביזר או עוד תלבושת. 

אני מדבר איתכם על עירום. 

עירום טהור.