אהבה אהבה אהבה.. המון פעמים שמענו את המילה הזו. גם תלותיות שמענו המון פעמים.. הרעיון המרכזי של מה שאכתוב פה הוא, שתלותיות ואהבה אלו שני פעולות מנוגדות.
בדס"מ, בהרבה מאוד מקרים הוא לא אהבה. בהרבה מאוד מקרים יחסי השליטה הבדסמים נועדו ליצור זהות שמגינה על החשיפה רגשית.
הרבה יותר קל להיות מאחורי דמות כלשהיא, מאשר להחשף ריגשית עד הסוף, עם כל התשוקות והרגשות הפראיים והחייתיים שיש לנו. זה הרבה יותר קל כי הדמות הזו והכללים שלה הם הדבר שבגללו אפשר להחשף רגשית. החשיפה הרגשית היא תמיד ביחס לדמות, ובגלל הדמות, ולא כי אפשר או מותר לנו מעצם היותינו חיות.
וכאן טמון הקאטצ', שולט או שולטת שזקוקים להתמסרות כדי להוכיח את הדמות שלהם, הסגידה של הנשלט תמיד תהיה ביחסי תלות הדדיים.
מה זה אומר יחסי תלות? זה אומר שהשולט או השולטת ירצו שהנשלט יתמסר אליהם. ישועבד לגוף שלהם. יראה את הגוף שלהם כשיא השלמות. ויזדקק לו תמיד. זו תלותיות. תלותיות של שני השחקנים, של הנשלט והשולט ביחד.
בדסמ חייתי, בשונה מבדסמ זהותי, הוא לא תלותי. הוא אהבה ברגע. ההתמסרות היא תמיד תמיד תמיד תמיד לעצמינו. אף פעם לא לאחר. הנתינה לאחר קורית כשאנחנו מתמסרים לעצמינו, וה"עצמינו" רוצה לתת לאחר. למה? ככה. זה המשחק. זו הפיזיקה. זו המשיכה.
בבדסמ חייתי, אי אפשר לסגוד לגוף אחר. אפשר רק להימשך אליו, לרצות אותו, לרצות לתת/לקבל, ולהנות מזה.
אי אפשר בבדסמ חייתי לסגוד למשהו שהוא לא אנחנו. כי אנחנו חיות. וחיות עושות רק מה שבא להן.
בדסמ זהותי כובל אותנו למקום שבו החיה זקוקה וצריכה וקטנה… זקוקה לסגידת הנשלט או לסגוד לשולט על מנת לקבל את האישור הפנימי להיות.
כל זה כדי להגן עלינו מההשלכות שיהיו כשהחיה שאנו תצא החוצה. כמו שהיא.