בכל מפגש בדסמי שבו שני הצדדים מכורים לזהות שלהם, אם זה השולט.ת ואם זה הנשלט.ת, יש מצב של הערכה עצמית נמוכה.
מי אתה?
הפסיכולוג הדגול שתגיד מה ולמי יש?
אז תנו לי לומר לכם למה אני אומר את זה.
יש בדסמ שהוא תוצר של כניעה לגוף, סקס חייתי (והיתי מוסיף גם טנטרי), עם כל מה שקורה ברגע הזה, והכל אפשרי. על זה אני לא מדבר.
הבדסמ שאני מדבר עליו הוא בדסמ זהותי. בדסמ שהוא תוצר של מחשבה שמגדירה את מי שאני כשולט או נשלט.
אנשים שמגדירים את עצמם כשולט או נשלט חווים הערכה עצמית נמוכה.
אי אפשר להיות שולט.ת או נשלט.ת ברמת הזהות, בלי להרגיש הערכה עצמית נמוכה, בלי להרגיש - "אני לא טוב.ה מספיק".
הרגש/מחשבה של "אני לא טוב מספיק" הוא אנושי אנושי מדאי, הוא קיים בכולנו ברגעים מסויימים בחיים, והוא חלק מכל הדבר הזה שנקרא הומו ספיינס.
איך זה קשור לבדסמ? ולהגדרה עצמית?
גבר או אשה שמרגישים לא טוב עם עצמם, לא ראויים לאהבה מצד היותם ויש בהם צד נקבי מפותח, מפתחים פולחן של דמות שתלויה וסוגדת לשולט.ת.
את השולט או השולטת הם מציירים אצלם כדמות חזקה וקבועה בעלת ערך עצמי, אדון / מלכה, המקום שבו יש המון ערך עצמי. המקום שאליו סוגדים מרוב ערך עצמי.
לעומת זאת, גבר או אשה עם צד זכרי מפותח, שמגדירים את הזהות שלהם כשולט או שולטת, חווים ערך עצמי נמוך, וזקוקים נואשות לפולחן עצמי של עצמם על ידי נשלט או נשלטת. הם זקוקים נואשות כי בלעדי זה הערך העצמי שלהם נמוך. דמות הנשלט.ת מביאה להם את המקום שיש להם ערך.
פולחן העצמי דרך הנשלט.ת, או הפולחן של הנשלט.ת שתלוי וסוגד לשולט.ת, נוצר דרך שעות של קשרים נוירולוגים והתמכרות לדמות הזו. דרך אוננות פורנו צורת חשיבה ותקשורת. וזה לא משנה באיזה גיל הפולחן הזהותי הזה התחיל, זה משנה שהבדסמ עבר מהמקום החייתי, למקום הזהותי.
למה זה משנה?
משום שהתלותיות של הערך העצמי באחר, יוצרת פחד תמידי מפני נטישה ואובדן, ויוצרת חוסר יכולת להפתח לאהבה בתוכנו. כשאנחנו לא יכולים להיפתח לאהבה בתוכנו, ואנחנו תלויים בחוץ, החוץ מאיים עלינו כשהוא לא בשליטתנו, כשהחוץ מאיים עלינו זו קרקע ממש טובה לחרדה.
ערך עצמי נמוך שתלוי באחר לעולם לא יכול להפטר משום שזה רק פלסטר שהאחר שם, אנחנו אומרים - כן יש לי ערך עצמי נמוך והוא יפתור לי. הוא יעזור לי.
אבל אי אפשר לפתור מחשבות ורגשות של אני לא טוב מספיק, אפשר רק להבין שאנחנו טובים כמו שאנו.
כשאנחנו מבקשים שמישהו אחר יגיד לנו שאנחנו טובים, דרך פולחן שולט.ת, או דרך פולחן עצמי באמצעות נשלט.ת, אנחנו מעמיקים את התחושה של אני לא מעריך וסומך על עצמי כמו שאני. אני נותן את האחריות והיכולת למישהו אחר.
כך אנחנו מעמיקים את התחושה של הבדידות מהמפגש עם עצמינו כמו שאנו, ואת הדיכאון.
מי שקרא עד לפה.. שאפו ענק 🙏❤️
