רגשות מפרותזה

מיניות בריאה היא מיניות שהשלם גדול מסך חלקיו. שהחיבור של השלם הוא משהו שלא קיים בחלקים. 

מיניות קשה היא מיניות שחלק אחד מבטא את עצמו על חשבון חלק אחר. מגלה את עצמו באמצעות חלק אחר. 

בדסמ שבו שני אנשים מנסים לחוות את הריגוש בתוכם הוא מיניות של אדם אחד. זה לא עם האחר זה דרך האחר. אנחנו רוצים לחוות את עצמינו דרך האחר. באמצעות האחר.

מיניות של שני אנשים היא חוויה של החלקים שהתאחדו. חוויה של משהו שגדול מסך חלקיו. 

בעולם של המיניות הבריאה לא מתעסקים בלחוות את החלק שלנו דרך האחר, אלא מתעסקים בלחוות משהו מעבר למה שאנחנו. במילים אחרות, המיניות לא קיימת בנו, היא לא קיימת במחשבות (פנטזיות) או בתחושות (תחושת האנרגיה המינית/אוננות) שלנו - כי זה החלק שלנו. היא קיימת רק בגוף לגוף שנפגש במציאות עצמה והתמסר לרגע. 

בעולם המיניות הבריאה לדבר על מיניות זה לדבר על החלק שלנו. החלק שלנו הוא לא מיניות. בעולם המיניות הבריאה מיניות אמיתית אלו שני חלקים שמתאחדים עכשיו. בחוויה. 

אבל רגע.

מי אמר שמיניות בריאה היא מיניות שהשלם גדול מהחלקים?

הכל תלוי מה אתם רואים במיניות - איחוד או ניצול?

אם מיניות היא ניצול (עצמי/אחרים) - אני אנצל אותה לחוות דרכה משהו בתוכי. אם מיניות היא חיבור, אז כל איחוד וחיבור אמיתי של שני חלקים חייב להיות גדול מסך החלקים, בדיוק כמו ש1 ועוד 1 שווה 2 ולא 1. 

במילים סיניות אפשר לקרוא לחיבור המיני הזה - יין ויאנג שנפגשים ויוצרים את הטאו. בטבע על פי הסינים אלו ניגודים משלימים. אין יין בלי יאנג ואין יאנג בלי יין. יאנג בלי יין ויין בלי יאנג זה רק דמיון מחשבתי זו לא המציאות. ומיניות שהיא לא חיבור של יין ויאנג היא לא מיניות. 

גוף עם אנרגיה מינית מכילה פנימה, וגוף עם אנרגיה מינית נוכחת החוצה שנפגשים, מתמסרים, ויוצרים מעגל אנרגטי שהוא לא מכיל ולא מוציא, לא נוכח ולא מתמסר. יש משהו מעבר שגדול מסך החלקים שהופך את שניהם לאחד בתוכו.