דאנג'ן!
אז עכשיו כשתפסתי את תשומת ליבכם, כדור השלג ממשיך להתגלגל. בשלב זה בשירות הצבאי שלי גם אני נראיתי קצת כמו כדור. פלאפל. אבל אלה לא היו הצרות שלי ובהמשך גם למדתי לאהוב כל פירור בכדור הפלאפל שלי. ואללה הבאתי פה רעיון! הבלוג הבא שלי יקרא "כדור פלאפל של אהבה עצמית". אבל בכל מקרה, חזרה לסיפורנו. זוכרים שאמרתי שבתל השומר הכרתי את מי שתיקח אותי לדאנג'ן בפעם הראשונה? אז כך זה קרה.
באותם ימים ביליתי את מרבית זמני בשולחן קק"ל מטונף מחוץ למשרד בו עבדתי, מעשנת סיגריות בשרשרת. יום אחד יצאתי לשולחן הקק"ל שלי והופתעתי לגלות חיילת חמודה שאיני מכירה יושבת ובוכה בכי תמרורים. בשולחן שלי! "אוף נו אולי תלכי לבכות במקום אחר?" חשבתי לעצמי. סתם סתם נראה לכם? אני אגלה לכם סוד אבל וורשיפ של היום היא עובדת סוציאלית. תפור עליי! נערה במצוקה! Listening Mode ON. ניגשתי אליה כמובן לשאול מה קרה ונשאבנו לשיחה של לפחות שעתיים. אני אפילו לא זוכרת מה הייתה הסיבה לבכי אבל, לעומת זאת, אני כן זוכרת עד היום את הפעם הראשונה שראיתי תמונה של תחת סגול, כאוב ואפילו מדמם אחרי סשן אימפקט אכזרי. ישבנו שם אני והסגולה ועשינו בונדינג של בנות כשפתאום היא אומרת לי "את יודעת מה זה בדס"מ?" וסיפרה לי על מועדון כזה שהיא הולכת אליו שיש בו מסיבות סאדו מאזו. לפני שהספקתי להתעשת על חיי, הסגולה הוציאה את הטלפון שלה מכיס המדים הלוחצים והראתה לי תמונה "חדשה מהיום" של התחת שלה. "מגניב! זה נעים לך?" זה כל מה שהצלחתי להוציא מהפה והסגולה המשיכה לספר לי שהיא ידעה מאז ומתמיד שהיא מזוכיסטית. "אני הולכת כל שבוע לשם. את רוצה לבוא איתי?". נחשו מה הייתה התשובה.
הגיע היום בו קבענו. אז מה לובשים למען השם? "דרס קוד" היא אמרה לי. היה לי טייץ דמוי עור ומגפיים שחורות בסגנון בת מצווה והסגולה נתנה לי מחוך אדום סקסי. קצת שחור בעיניים, קצת אדום בשפתיים, קצת אומץ נוזלי ויצאנו לדרך. ביציאה מהמונית חוויתי פעם ראשונה את המחשבה העמוקה שעד היום מלווה אותי בהגעה למסיבת פטיש: "איך אני פאקינג יוצאת מהמונית עם המעיל בזווית שיכסה את הטירוף שאני לובשת עכשיו כדי שאף ערס חצי אפוי ברחוב לא יראה אותי ככה?" ואז מהנדסת איזה תנועה סמי אלגנטית שלא הייתה מביישת את וורשיפ הילדה בחוג התעמלות אומנותית. בכל אופן, הגענו לכניסה וקחו בחשבון שזה היה לפני 9 שנים. זכורה לי כניסה אחורית מאיזה רחבת אספלט. הסגולה התחילה לחבק ולנשק מלא אנשים קבועים שהיא מכירה והרגשתי כמו ילדה שמתחבאת מאחורי הרגל של אמא שלה. תתעשתי על עצמך וורשיפ! את לא חדשה בסקס! את עשית דבר או שניים בחיים...ועדיין משהו בתוכי היה מלא התרגשות וסקרנות שלא הרגשתי הרבה זמן. ירדנו במדרגות לתוך כניסה חשוכה והדבר הראשון שאני זוכרת מולי הוא כיסא ענק. "כס" יותר נכון. כזה של מלכים! ובהמשך אגלה, גם של מלכות.
"יואוו יש פורנו במסכים", "ואיי איזה מגניב יש עמוד באמצע הרחבה", "איך היא הצליחה להיכנס לתוך החליפה הזאת?!" המוח שלי רץ מדבר לדבר מנסה לקלוט ולעבד את המראות, ריחות ותחשות שהציפו אותי מכל עבר. במה עם מופעים, אנשים חצי ערומים, שוטים, אזיקים שרשראות. קנינו לנו דרינק והתיישבנו על ספה. הרגשתי שאני צופה מהצד בהתרחשויות. ראיתי איזה אחד עם עדשות מפחידות בעיניים ושיער ארוך ואחת מפורסמת\ידועה לשמצה שבאותה תקופה רצה לי ברשתות החברתיות. ראיתי זוגות ובודדים, אנשים שנראו בבית ואנשים שנראו סקרנים. היו שם מאבטחים שנראו כמו מקרר לצד ברמניות פטיט שיצאו מתערוכה של ויקטוריה סיקרטס, בדס"מ סטייל. "מעניין אם הוא אוהב שאני מסתכלת?" חשבתי על הבחור שקשור לקיר ואיזה מישהי מצליפה בו. "צריך לבקש רשות?" "מעניין אם יש פה יותר אנשים כמוני שזה..." והופ מישהו קטע לי את חוט המחשבה. "סליחה?" הוא שאל. בהתחלה לא הבנתי אפילו שהוא מדבר אליי, "אממ כן?" עניתי. "אני יכול לרדת על ארבע מולך ושתשימי עלי רגליים?". בום. עוד מישהו ראה עכשיו את המוח שעף לי מהאוזניים? הסתכלתי לצדדים לוודא שאני עדיין כולי בחתיכה אחת. מבלי לחשוב יותר מדי עניתי "לא תודה". והבחור? הודה לי בחזרה, התנצל והלך משם. ואוו. מה קרה פה עכשיו? אותו בחור לא יודע את זה אבל הוא זה שפתח לי את העולם הזה. כי אחרי שהוא הלך ונשארתי לשבת שם על הספה חשבתי לעצמי "איזה נחמד מצידו. איזה מכבד הוא היה ואיזה כיף שהוא לא הטריד אותי כשאמרתי לו שאני לא רוצה". לא חשבתי בכלל על האם זה מוזר לרצות לרדת על ארבע או לרצות לשים על מישהו רגליים. בעתיד עוד אחשוב על זה הרבה. לא שיחקתי שם עם אף אחד. לא שכבתי עם אף אחד. בהתחשב בנסיבות עבר שלי, זה נראה לי יוצא דופן לא?
ביום שישי שאחרי, בעודי יושבת בארוחה משפחתית עם אמא, אבא, אחי ואחותי הגדולים, אמא שואלת אותי "וורשיפ, מה זה המחוך האדום שנמצא ליד מכונת הכביסה?". אז סיפרתי להם. "מה יש לך לחפש במקום כזה?" אמא אמרה, "אני לא כלכך מבינה את זה. זה לא מסוכן?". אז סיפרתי לה על אותו בחור. סיפרתי לה שיצאתי משם עם תחושה חמימה בלב והרגשה של "איזה כיף שיש מקום כזה לא שיפוטי". סיפרתי לה שאלה אנשים רגילים, אני ביניהם, שיש להם העדפות מיניות שלא ניתן למצוא בכל מקום או בכל פאב והמקום הזה מחבר בין אנשים. סיפרתי לה על קהילה. מבלי לדעת כלום עליה. מפעם אחת בדאנג'ן.
יעברו עוד שנים רבות עד שארגיש חלק אמיתי מאותה קהילה. אבל שם זה התחיל. במחוך אדום ומגפי בת מצווש, במרתף אפל בגיל 19, וורשיפ קווין קמה לתחייה.
אז הצלחתי לא לעשות סקס במשך פרק שלם! ואוו. אולי תופתעו לגלות, שבהמשך הסיפור, וורשיפ חוותה את הצד השני של השוט.
To Be Continued
