כדור שלג של קינק

בפעם הראשונה מזה כמה שנים, אני רוצה הפסקה מהכלוב. 

לא כי "נמאס לי".

לא כי "אין פה כלום". 

אפילו לא כי שוקעת וצוללת פה וצריכה להתרכז בחיי...

יש לי פה קהילה, חברים, קבלה. 

אז מה השתנה? 

ממש בימים האחרונים מצאתי את עצמי מוקפת במיניות. מיניות אחרת לגמרי וגם כלכך דומה במובנים מסוימים. במרחב שמכבד גבולות ודוגל בשיח תקשורתי ופתוח, שלא שופט ויש בו מקום לכל אחד. 

אותה גברת בשינוי אדרת. 

ושם, במרחב הזה, מצאתי מפלט חדש. מקום שבו "וורשיפ" ואני התאחדנו, שכל המסכות ירדו, שבו השריון נסדק והושל מעליי. כמו הבדסמ שמעצים ומחבק אותי כמו שמיכה מוכרת ונעימה- נעטפתי בתחושות חדשות שהרגישו כמו בית. 

אז אני עדיין מעכלת. לא יודעת מה יהיה, אבל החל מהיום בלילה, לוקחת לי תקופה של ריחוק מפה. בין אם כמה ימים או כמה חודשים, מי יודע. 

כדור השלג ממשיך להתגלגל❤️