למה בן אדם מהשורה לא יסכים לשחק במשחק לוח לפני שיסבירו לו את החוקים, אבל לשחק עם סאביות ונשלטות בלי להבין את התיאוריה, עזבו חוקים, של ה-BDSM נראה להם סבבה.
המוח לא יכול להכיל, באמת
למה בן אדם מהשורה לא יסכים לשחק במשחק לוח לפני שיסבירו לו את החוקים, אבל לשחק עם סאביות ונשלטות בלי להבין את התיאוריה, עזבו חוקים, של ה-BDSM נראה להם סבבה.
המוח לא יכול להכיל, באמת
אחרי שאחליט להשריץ שוב
ח'תכת סוסג' פסט 😂
אכן אופציה שימושית, לכולם.
ובפינת המימ
באיזו קנאות שמרתי להן על הדגדגן. אולי אורגזמה בחצי שנה. לא נתתי לרוטטים דריסת רגל, בקנאות.
למה?
כשהחלטתי שאני סוף סוף מוכן לצאת עם מישהי, לקראת גיל 21, המקלדת שלי הרוויחה לי די מהר חברה טובה באטרףדייטינג (חחח!) שאז הייתה הזירה הבכירה להכרויות, דיבור על מסיבות וסטיות. שהשף רצה והיא הייתה גם אלילת מין. ג'ני הייתה נוהגת להרביץ בי הרבה תורה - תיאוריה על מין ומיניות. החלק שהכי לקחתי איתי מכל השיחות ההן היה על האורגזמה הנשית והעדנה והרגישות של הדגדגן, כוכב ההצגה. היא הייתה די נאצית לגבי כל סוג של רוטטים מכיוון שזיון הרגישות היה בלתי נמנע בשימוש ממושך. לא היה קשה לאכוף את הMO הזה, בחירתי בנשים בימים ההם הייתה משולה לעורך דין עייף המצליח להגיע לירקן כמה דקות לפני הסגירה, וכך נאלץ "לבחור" בחופזה בין העגבניות שכבר הספיקו לעמוד בשמש כל היום.
ילדות תמימות, רק טייסטו, ארמין, קארל קוקס ו FriskyRadio היו לנו בראש אז, הפסקול הזה זכור לי כמחשמל ועוטף כל, פסקול שמח ובדיוק בקצב הנכון לאכילת פות אנינת טעם. וכך היה, שנים. התמקצעתי כמו שרק מזל בתולה דייקן ומכור לתהליכים מסוגל, קיבלתי שבחים, התקלחתי בשפריצים וכיכרות על שמי צצו בתל אביב.
עד עכשיו. הבנתי שאני לא מותאם. הבנתי שהלשון שלי מספיקה בקושי לעצימת עיניים. אז כעת, מוקף בדגדגנים בוגרי שלוש סבבי לחימה בעזה, אני בא לשבור אתכן גם. עד עכשיו היה יותר חשוב לי לשמור על הנכס האסטרטגי הזה כמו על הפנינה שהוא, מאשר להוריד לכן סטירות לפרצוף תוך כדי שאתן משפריצות, לא עוד. לא.עוד.😈
המלצות קניה? הסטיספייר הזה? מממ
פיס & שפריץ.
Zero Cult - Seclusion
❤️
Fair warning, the cobweb on my ENG keyboard is as thick and heavy as my next load. - End of disclaimer.
Quite the headline, I agree.
I won't be going into this too deeply right now though, each sentence is a struggle. Writing from within yourself is rather different than writing commissioned work and other similar projects. Not sure what is about to surface in this post, but I feel like I will be revisiting this subject as I pluck along.
As a dysthymic kid, fuck knows why, honestly, the idea of God seemed like yet another rather poorly spun kid's tale to me. I mean, it had it all didn't it? Stories of superhuman strength and abilities, magical beings doing their magical things to mere humans, intricate escapades that meant to teach us a lesson about the human condition and how small, insignificant and separated from God we silly humans are.
Growing up in a undiagnosed haze of dysthymia as a child and as a young adult, I think, and feel, wired my brain somewhat in a different direction than "normal" people. Everything you I got to witness back then was distorted, sometimes only slightly, but it was unmistakably there. I think the epitome of my disconnect with God was in my early and mid 20's, such glaring times of wisdom, good decision making and choices that were made. Marriage, a child, a move to a foreign country. HA. The aftermath of the events that unfolded around those years can and still is, felt to this day.
But. There can be no evil without the good, right? Those years have driven me to explore many different types of ways of "dealing" with shit. Which eventually led me to start trying to make better decisions.
I'm tired, y'all.
Looks like this might become a series. Haven't gotten anywhere yet 😐🤷♂️
Tread lightly 😂
"מה תיקח לי היום דאדי?" - שואלת אותי מהפינה הרחוקה בסלון, ליד הטלויזיה. יושבת על הרצפה על כרית קטנה מדי עבור התחת העגול שלה, מוכנה לזנק אלי כמו כלבה שיודעת שעוד מעט פותחים את השערים ויש ארנבת לרוץ אחריה. מנסה להפריע לי בזמן שהוקצב במפורש לטיימאווט מהקיום בדמות פלייסטיישן עם החבר'ה.
אני לא עונה. מעבר לעבודה שאני עם אוזניה, היא אמורה לדעת לא להפריע.
חולפות כמה דקות. בזווית העין אני קולט את התחת שלה מתחיל לנוע מצד לצד, בתנועות של חוסר סבלנות שאני כלכך אוהב. יש למצברוח הזה שלה אנרגיה מחשמלת. אנרגיה ששולחת לי פעימה ראשונה של דם חם לזין באוטומט. השנים כאילו לא חלפו, אני מקווץ את השריר והזין קופץ קצת.
הופ, פתאום חסר שחקן. הוא בדיוק הלך לפרק ילדה חסרת סבלנות, שלא השאירה לו הרבה ברירה.
היא מכירה אותי טוב מדי, והלכלוך שהפקדתי בראשה מרגיש לי כמו הבית הכי אוהב שהיה לי.
לא לקחתי לה כלום באותו ערב, שלא תדע שיש לה כזה כח עלי, כפרה עליה 😍
"אני רעב את חרמנית, תזמיני לנו שרימפס ואפנק אותך מינית"
התוכן דל, אז הנה מימ