סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסע של גרושה

מלכלוכית למלכה
לפני שנתיים. 5 בנובמבר 2021 בשעה 16:38

קבענו בחדר.

ההתאמות הרגילות לא עבדו עם הבחור הזה, משהו מרגיש לי שונה .

הוא שואל אותי כל הזמן אם אני שולטת או נשלטת, אם יש לי נסיון בשליטה, אם אני קושרת, אם יש לי ציוד? ובעיקר מה אני לובשת. 

אודה ואתוודא אין לי ציוד , אני לא מבינה בזה, לא מכירה מה צריך ונכון לזה , נתתי לבחור אחד לקשור אותי והגעתי למצב של בכי כי הוא לא ידע איך להשתמש בזה נכון, אבל לא על זה הפוסט היום. 

הוא מבקש להיות תכנאי אינטרנט שהזמנתי, ושזה יהיה מפגש של אונס , כלומר אני יאנוס אותו, לא באמת עשיתי וגם בפעם ראשונה קשה לי לגשת לזה ישר ככה , באלימות או גסות אבל זרמתי, אין לי בעיה להגשים פנטזיות הרי..

כמובן שהובהר מראש שאני צריכה ללבוש חצאית ועקבים לדרישתו. 

הוא מבין ישר שאני לא מה שהוא מבקש ולוקח את המושכות לידיים, מצמיד אותי לאחד העמודים במיטה עם ידיים מאחורה ומתחיל לגעת בי, לנשק אותי , בלי לתת לי להגיד יותר מידי או אפשרויות תזוזה שונות. לאט לאט מרים לי את החולצה חושף את השדיים שלי, מנשק , מלקק , מבין שאין יותר מידי תחושה בפטמות בעדינות ומתחיל לצבות קצת יותר חזק להזרים דם לפיטמה. הןא מסתובב וניגש לתיק שולף משם קולר עם וו לצוואר, עוד ארבע קטנים לידיים ולרגלים, וחבל לבן. מלפף את החבל כמו עניבה ושם לי על הצוואר ובתנועה מיומנת שלא משאירה ספק, הוא קושר לי את בחזה ומנפח אותם יותר. שוב..אני לא בחורה של קשירות וכאב כי עוד לא מצאתי פרטנר נכון לשחרר איתו והינה הגיע אחד כזה בלי שהתכוונתי. 

הוא בודק מה איתי והמחשבה הראשונה שלי בזמן שאני קשורה בשדיים עם ידיים מאחורי הגב, אני חייבת לצלם לחברה שלי, היא בדוק תקנאה בי .

פתאום הפטמות שלי מתחילות להיות יותר רגישות, וכל נגיעה שלו בגוף שלי אני מרגישה אותה מהדהדת בכל מקום בגוף מקצוץ האצבעות בידיים לשערות בעורף, לגרון שנחנק מהקשירה, לפיטמה שנשרפת מתחת למגע של היד שלו חסרת הרחמים והמעצורים.

הוא מעמיד אותי, שם לי שתי ידיים על הצוואר ויד על הפה ובשניה אחת ללא כאב הוא מעלף אותי, ובמשך 9 שניות אני מתעלפת , באופן מבוקר כמובן , ויש דממה בראש, והמחשבות לא רצות ובשניה אני מרגישה את כל המחשבות נדלקות מחדש כאילו מישהו הרים את השלטר.

הוא משכיב אותי תוך כדי ההתעלפות על הריצפה הקרה ואני מכירת תודה על המגע בשהו קר תוך כדי איבוד המיקוד שלי, ואני בהיי כל כך גבוה שלא ידעתי שקיים. 

הוא בודק את שלומי ואת יכולת התגובה שלי וממשיכים לכיסא, ושם אני מתיישבת, חבל אדום נשלף מהתיק ומחבר בין הרגליים שלי בצדדים לעורף שלי עם הקולר ומונע ממני יכולת נשימה סדירה. החזה שלי עוד יותר מובלט קדימה עדין קשור בחבל , מקצר את הספקת הדם לשדיים, לוחץ אותן והריגןש בתחושה הןא מעבר למה שאני מכירה.

ואני כמו בובת סמרטוטים נותנת לו להזיז אותי מנקודה לנקודה, לקשור אותי בכל מיני זוויות, לעלף אותי עוד פעם אחת עד שאנחנו מסיימים את השעה הראשונה של המפגש שלנו.

לא יודעת אם ניפגש שוב אבל בהחלט חוויה חדשה ומורגשת גם שעות אחרי עוד על הפטמה המסכנה... 

עד הפעם הבאה... שלוליות 

 

עגבניית שרי - אני חייב לציין שהתגובה הראשונית שלי לפוסט הזה היא - פחד.
להפגש עם מישהו זר, שעושה לא מה שקבענו, בלי להשאיר מקום, ואז מעלף אותי..
הדרך שבה כתבת, הדברים שלא מסתדרים, זה שהוא מוכן מראש ל-לא מה שהוחלט.
אני מבין/משער שזה (הפוסט) אמור להיות חיובי, ושסה"כ הוא היה בסדר וכאלה,
אבל זה מדליק לי כל-כך הרבה נורות..
יכול להיות באמת שאני מפספס הרבה קונטקסט או משהו, אבל.. נורות. אזהרה. אדומות.
והמון מזל. המון.
לפני שנתיים
שלוליות - זה לא כל המפגש, אחר כך ישבנו ודיברנו הכרנו חשפנו . היה משהו בדרך ובביטחון שהוא שידר אלי , כל רגע נתן לי פתח מילוט, דרך לעצור ולבדוק גבולות. לא כולם יודעים מה הגבולות שלהם אלה אם הם מאתגרים את הגבולות . בכל שלב של המפגש לא היה מצב שקרה משהו בניגוד לרצוני, נתתי את הסכמתי להכל והייתי מודעת לחלוטין למה שאני בוחרת לתת לו. נכון יש כאן הרבה מזל וביטחון והגיון מאחורי קבלת החלטות האישיות שלי לגבי עצמי
לפני שנתיים
תובנות​(מתחלף) - אני קצת מכיר את הכתיבה שלך, ואני דווקא בטוח כלכך שזה קרה :)
כלכך מהממת ומיוחדת את, מנסה לנסות ולחוות עוד סיטואציות שלא חווית וזה כלכך יפה..
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י