יום שבת וינפש...
ככה אני אוהבת את השבתות היפות שלי, קפה קר למטה בגינה, הרדיו מנגן שיר נוגה, פסטורליה במיטבה. אני עם הספר שלי יושבת נהנת לי עם רגלים על הכיסא שמולי בחוסר מודעות מוחלט (😉) שהשמלה שלי קצת נשפחת ומגלה יותר ממכסה, נהנת מהשבת שלי. פתאום מופיע מולי אותו השכן המבוגר...
השמלה השחורה חשופה ומראה את כתפיי המנומשות ומנדבת הצצה גדולה למחשוף עמוק שלא משאיר יותר מידי מקום לדמיון לגבי העדר החזיה שלי. אני רואה שהשכן שלי רואה אותי וראה את מבושי והוא מסמיק ומגורה, מחייך אלי בבישנות הקבוע שלו ומנסה לנהל איתי שיחת חולין על הא ודא...הוא הולך לו לדרכו ואני ממשיכה בעיסוקיי לא לפני שהוא מדגיש בפני שכל דבר שאני צריכה אני יכולה לפנות אליו, תמיד!
אני שוכבת במיטתי, שונצת לקראת יום הולדת שיש היום מהכיתה ופתאום נוחתת עלי ההברקה להזדמנות פז 🤩🤩
לא יוצא הרבה שאני מפרגנת לעצמי אבל חייבת להגיד שכאן, פייר, הברקתי.
התעוררתי מהשנ"צ חרמנית מהמחשבה ליצור את ההזדמנות, לפער של בדיוק שלוש שעות, כל כך חרמנית שהרחתי את עצמי מעצם המחשבה למימוש הפנטזיה...
תאמתי, העברתי, הפעלתי, סימסתי... דפיקה בדלת, השכן הגיע, לעזור לי לתלות מראה בחדר של הילדה.
"אני רואה שאת ממש אוהבת את השמלה הזו" ממלמל אלי השכן, בבישנות לנהל שיחה. אני לא מתביישת ואוהבת להביך אותו עונה בחיוך פלרטטני " כן, אני חושבת שהיא מחמיאה לי ממש, אתה לא חושב?" שוב גל של אודם מציף את לחייו שהוא מנסה להתרכז במסמר של הקיר.
לאחר שהמסמר על הקיר אני מפתה אותו לראות משהו נוסף בחדרי, אני מסתובבת להראות לו משהו ומגלה אותו עומד מאחורי יותר צמוד מבדרך כלל, הידיים מהססות להישלח והמבט המגורה שלו מדליק אותי באחת. אני מצמידה את שדיי אל חזהו בנשימת התרגשות מן הקרבה המפתיעה ומרגישה את חיבוקו המהוסס. אני שולחת אליו חיוך בטוח ונצמדת אליו עם כל חזית גופי, מרגישה את ההשפעה על גופו המרוגש. אנחנו מתחבקים עוד כמה דק עד שאני לוחשת לו באוזן " היית רוצה להרגיש קצת יותר ממני?" והוא בבישנות מהנהן ומתחיל לשלוח ידיים בישניות לגופי המרוגש.
אני אוהבת אותם מבוגרים, הם תמיד נוגעים בי עם סוג של יראת כבוד נעימה ומתרגשת כאחד. לאט לאט הידיים המהוססות צוברות ביטחון ולמרות גילו, עדין יש לו כוח בידיים. הוא תופס לי את הישבן מבעד לשמלה ומגלה שאני ללא תחתונים בכלל היד השניה כבר מטיילת לה מהכתף לכיוון החזה לחיכוך בפטמות הזקורות שבולטות מבעד לשמלה.
הוא שחום, עם שיער מלא לבן עם עוד מעט שחור שנשאר... זכר לגבר החתיך שהיה בצעירותו. הגוף שלו שמור והידיים שלו, אומנם ידי עבודה אבל עדינות ונעימות בליטופיו. לאט לאט הוא מושיב אותי על המיטה ומרים את שמלתי, מאמת שאכן אני ללא תחתונים,אבל בהחלט רטובה ומוכנה לקראתו. הוא לוקח שאיפה גדולה וצולל לכוס שלי בליקוק אדיר, מנשק לי את הכוס עם לשון חמה וחזקה, מוצץ את הדגדגן שלי בפראות ללא רחמים ופתאום נעצר, מסתכל על הכוס הפועם מולו , הרוטט מרוב עונג , ואז חוזר ללקק לאט, בנגיעות קטנות, מקפיצות, מגרות, שותה את כל המיצים שלי פעם אחר פעם מזיין לי את הכוס עם הלשון שלו, הפה הלא כל כך ביישן שלו כרגע...
השמלה כבר לגמרי ירדה, הידיים שלי נעות לסירוגין בין הפטמות העומדות שלי לבין לתפוס לו את הראש ולזיין לו את הפנים כמו שאני אוהבת. אני גומרת לשכן המבוגר שלי מלא בפה,משפירצה עליו ללא הפסקה, נותנת לו לשתות את כולי ללא רחמים....
לפני שהוא יוצא מביתי הוא מסתובב ואומר לי "אל תשכחי, כל דבר שאת צריכה, תתקשרי אני זמין"
עד הפעם הבאה... שלוליות 😘😘😘
נ.ב... חם, אל תשכחו לשתות 🍻🍻🍻
