לא רק בלונדינית

בוקר טוב מדהים שלי







וכמובן ... בוקר טוב גם לכם

כן.

אתם רואים טוב

לבד



לגמרי לבד

למקרה שלא ננצח הפעם ,
מבקשת שיידע ,

אתה,
אוהב אותך לנצח


נסיכת החלומות.

כן אני יודעת ,


אתה תמיד מקשיב לי
אתה זה שמראה לי
מראה את האמת
מה לקחת מה לתת

ואם אתה שומע
אולי אתה יודע
איך ממשיכים מכאן ,

אם רק אצליח ,
אלמד איך ברגע ,
ברגע כובשים תעולם .

אולי
אצרח
אולי
אשתוק ,
אולי
ניהיה.

באמצע חיי ,
פחות או יותר ,
מצאתי אותך ,
אותך לא אחר .

באמצע חיי,
הכל נעצר ,
מסרתי אותי,
בזמן כה קצר .

באמצע חיי,
פיניתי מקום,
רציתי אותך ,
בהגשמת החלום .

מהיום הראשון נדלקה האש ,
אני הנשלטת , אתה הכובש .

עוד ימים ספורים בלבד ,
מהרגע שבו הפכנו - אחד .

כמה שאני מבקשת ,
כמה שאני מסבירה ,
כמה שאני מסתבכת ,
מראה ולא מסתירה ,

גם אם אני מפונקת,
גם אם מעט עקשנית,
גם אם אני מקשקשת ,
גם אם אני סמכותית ,


אני מנסה לומר במילים ,
להשמיע באוזניכם את הצלילים ,
ואתם בשלכם מתערבים ומתעלמים .

אז אומר פעם אחת ודיי ,
כי זה נמאס לי בחיי ,

אני נשלטת - ולא הבת של השכנה או השכן ,
ולשלוט באחרים - מה לעשות?! אותי זה לא מעניין .



אז פעם אחת ,

תקשיבו שאני צועקת ,

לא אני לא...

אני לא שולטת !!!

גם אם זה אומר שבסוף איהיה לבד,
גם אם לא יהיה שם יותר אף אחד ,

אני נשלטת אשאר ,
ובנתיים,
חפשו לכם עיסוק אחר .

מאסטר צחק עליי שאני בכלל ונילית ,
טוב שהוא יודע שאני גם בלונדינית וקצת סנילית,
לפעמים הוא אומר שאני מלכה ("עלאק" שולטת) ,
ומנחית אותי ישר שאני עושה שריר או בועטת ,

הוא גם קורא לי פולניה בעייתית ,
שלא נדבר על מפונקת לא פומבית ,

הוא לוחש לי : " אוח כלבונת ... את עושה לי צרות.."
וגם מבקש יפה : "בייבי... תעזבי את השוט!"

אנחנו עובדים בשקידה על כל חור וחור ,
הוא פותח וכובש ומשאיר לי לשמור .

הוא אומר שאני פוליאנדרית חלקית ,
ושיש לי יכולת בזבוז אין סופית ,

הוא גם דואג שכל חוב ישולם,
והתחת שלי הוא התשלום הראשון בסולם .

הוא מזכיר לי שאף פעם הוא לא נעלם,
ונכון שיש כל מיני כאלה בדרך שסתם ...

הוא גם דוחה לי סיפוקים,
צובט לי בפטמות,
נותן לי ימים ולילות לחכות ,
הוא גם קושר,
ומשתיק בסטירה ,
לא שאני חושבת שזה רע ...
הוא גם דואג להצליף ,
גורם לי לצרוח ,
נותן לי להתפתל אבל לא לברוח,
עושה לי טיול,
עם רצועה וקולר,
נכון שזה רעיון נהדר?!

ובסוף הוא קורא לי ונילית !!!
כלבה זה ונילית אדוני היקר?
הכלבה שלך וזה העיקר 😄

פוליאנדרית = ריבוי גברים , מה לי ולזה?! בכל זאת, תודה לעבודת ...

15.11.2006

אז זהו ,
פשטתי מדים , חוגר ושאר ירקות .
רגע הגיוס ורגע השחרור - לא יחזרו לעולם, לפחות לא במקרה שלי.

קראו לי מהר למשרד , כולם ישבו בתוכו , סגרו עליי את הדלת .
חברות שלי התיישבו כמעט עליי, הבנים ניסו לשלוח לי חיוך , חיוך עצוב ...

זה הלך ככה :
היא היתה אחות, חברה תומכת , עוזרת קשובה ואוהבת , תמיד דאגה , תמיד חיבקה .
היא היתה עבורנו נוף אחר במקום הזה , קיבלה הכל באהבה , האירה את פנינו בכל בוקר ,
גרמה לנו לצחוק , לחבר שירים , לקשקש אחד על השניה עם טושים , היא הריצה
אותנו בכל רחבי הבסיס ... גיבשה אותנו , דאגה להיות עבור כל אחד מאיתנו ...
היא והיא והיא ...

וואלה יופי , מספידים אותי בעודני חיה .
אז עצרתי את זה,

הלו ... חבר'ה , אני כאן, ואני חיה ... הכל בסדר .

המון חיוכים , דמעות , חברויות וקשרים ,
אני יודעת מה הייתי עבור כל אחד מהם ,
ויודעת היכן הם ממוקמים בליבי .

שאלו אותי אם זה מוזר להשתחרר ? ...
האמת ? ,
אני לא חושבת שאי פעם התרגלתי למסגרת הצבאית .
כל בוקר לקום לצבא היה לי מוזר .
"איפה את , מה את עושה " - דין וחשבון , היה לי מוזר .
החניקה הזאת כל היום - היתה לי מוזרה .
שהחליטו לי וקבעו לי - מוזר ומעצבן אפילו!

אז לא ... לא ממש מוזר לי .

והנה לאט לאט אני בוקעת,
עוד פרפרית יוצאת לעולם ,

אני יודעת שהחיים זה לא מה שהבטיחו לנו ,
אני יודעת שהעתיד שלי תלוי בי,
אני יודעת כמה אני רוצה לטפס למעלה ,
השאיפות שלי, הרצון , העקשנות להצליח , גדולים ממני לפעמים ... הלוואי ואגשים .

יש לי מזל גדול ,
זכיתי למשפחה אוהבת, דואגת, עוטפת ומפרגנת .
זכיתי בך BODYGUARD - שמקומך בעולמי כל יום תופס עוד קצת .
זכיתי להיות מוקפת בחברים , באוהבים , בכם - ועל כך מודה לכם .

שנתיים תמו . תקופה תמה.
כעת אסלול את דרכי החדשה.
העולם קורא לי לבוא ... אז הנה אני באה 😄

לולי.

אחרי לילה קשה ,
אני נשכבת במיטה ועוצמת עיניים.

חושבת על המסיבה האחרונה ,
ניזכרת ברגעים , נזכרת ש ...

ביקשתי ממנו שיזמין לי מים בבר ,
(כמובן אחרי הייגר המדובר ..) .

הוא הביט בי במבט מופתע ,
תהה לעצמו אם באמת ביקשתי מים ...

" מים מאסטר , כן כן , מים ..."

"מה קרה בייבי? את לא מרגישה טוב ...?"

"מאסטרולי אני בסדר ... רק מים, בבקשה ...".

" ממתי את שותה מים ...? בואי אליי .."

הוא לקח אותי לצד ,
הושיב אותי לצידו,
חבוקה אליו ...
לוגמת באיטיות ...

הוא מקרב את שפתיו למצחי,

"יש לך חום בייבי ... בואי נלך מפה"

" טוב מאסטר ... "

"בואי אליי, הערב הזה ניהיה עדינים ..." .

הרגישות הזאת ,
רק ממה שאני מזמינה בבר ...

אתה חלק ממני , בתוכי .
וזה שווה הכל .



אני אוהבת אותו ... מאסטרלולי .

בעולם בו הכל אפשר

גם האסור הופך למותר

כל נשימה מגלה סוד

אין צורך לשקר , לפגוע , לבגוד .


בעולם של רוע לב ,

כל סיפור אהבה ,

מתערבב עם כאב .


לפעמים עדיף להתעלם,

לא לדעת , לא לשאול ,

וכשעינייך משתקפות בעיניי,

אהבתך,

אומרת הכל ...

הדמעות מצאו דרכם אליי

קפצו ריקדו מתוך עיניי ,

מבטי מבולבל ועצוב ,

מבטך חודר שוב ושוב ,

העור בעודנו אדום וצרוב ,

ניגבת דמעותיי שעשו קצת רטוב ,

היית לי שולט , עוטף , אוהב קשוב ...

דמעות של מלאכית ,
לוחמת ,
עקשנית .
דמעות של מרדנית ,
מצחיקה ,
ילדותית .
דמעות של אחת לא מנוצחת ,
תצליף ותכאיב ,
תישק לי בתחת .

ואחרי שנה כמעט ,
כל פעם טיפסנו עוד קצת ,
הובלת אותי בהאהבה מיוחדת והמון ביטחון ,
הובלת אותנו לעוד ניצחון ,

הפעם ,
אתעקש ואומר ,
שניכנעתי וזה קצת מוזר,
קצת אליי , הרבה אלייך .
וגם הפעם הכלת אותי ,
עטפת בשתי ידייך .


אוהבת .