|
|
|
לא משנה כעת ,
מי צודק ומה האמת ,
תמיד יהיו אלה שיגידו ...
אותם אלה , שלא ידעו לעולם .
אמת יש רק אחת , והיא אצלי בלב .
וליצני החצר תמיד ינסו ללכלך ולהתערב,
טהורי הנפש ינסוו לרכל ולתאוו ,
אבל אני ,
מכבדת ועוטפת אותך עד כאב , תמיד שם , עם לב ענק שמכיל ואוהב .
וברגע האמת , שאנשים צובעים שחור ,
חשוב לי שרק אתה תזכור .
מכבדת בכל רגע , ואוהבת אותך גיבור .
לילה טוב יקיריי ...
לולי .
לכי ותסבירי לכל אלו שמולך ,
שלא משנה כמה ביחד -
תמיד כשהוא הולך ...
הגוף מתגעגע ,
רוטט לא מוותר ,
תמיד שהוא הולך - מבקשת קצת יותר ...
הטעם שלך בפי לא עובר ,
גופי עוד בוער , ליבי לא עוצר .
עינייך המלטפות לא מניחות לי לדקה ,
מרגישה בך מביט בי , עוד שעה ארוכה ...
הטעם המיוחד חזר ,
והוא חזק יותר מבעבר ,
הוא מתוק , לוהט וממכר ,
והנה אני שלך , עוד טיפה , עוד יותר ...
בוקר של אור לכל העולם ,
ולך יקירי , אiהבת , בוקר מושלם .
בהשתקפות של המראה ,
רואה גופי צללים ,
מביטה בהנאה ,
בקמרים , בפיתולים .
בהשתקפות נפשי ,
רואה אישה עשירה ,
בצחוק וחמימות ,
אישה נדירה .
בהשתקפות מול אחרים ,
בוחנת מחדש את כולם ,
הרוך או התמימות ,
משהו נעלם .
בהשתקפות שלי מולך ,
רואה התנפצות גלים של ים ,
סערה של שקט ,
ושלמות מאי-שם .
חיכיתי לשמוע קולך ,
להאיר זיו פנייך ,
התגעגעתי אלייך כל כך ,
חיפשתי אחר זרועותייך ,
לא רציתי שתברח ,
לא הלכתי , אל תשכח .
זה משתקף על פני הים ,
רואה אותי , אותך , אותם .
מבקשת שתדע יקירי ,
אתה גר שם .
במעמקי ליבי .
מוקדש לך ,
שבוע קסום שיבוא , לולי .
אם אני יושבת לבד באיזה בר ,
מזמינה מרטיני יבש וקר ...
אל תהיה כל כך בטוח ,
שאתחלק לך לפה, כמו דג מלוח.
יכול להיות שבאתי באוטו משלי ,
מתחשק לי לשבת כאן לבד עם עצמי ...
יכול להיות שהיה לי יום קשה
יש לי נסיון , אני יודעת ש ...
אם אני לובשת חולצה דקה,
אולי אני אפשוט אותה בעוד דקה ...
אל תהיה כל כך נרגש ,
אולי אני אלך מכאן לפני שתיגש ...
וייתכן בכלל שיש אצלי על המיטה ,
גבר ממושמע וזה לא אתה ...
וחוץ מזה נמאס לי מהספורט הלאומי ,
שכל תינוק חושב שהוא מי יודע מי.
יש לי חברה שקוראים לה מירב ,
והיא אומרת שגבר זה אישה עם זנב ...
( היא התכוונה לכלבלב ?... )
וכל פעם שניגש אליי טרזן מדומה
אני אומרת לו שאין לי עניין ב ...
גברים מקצוענים ...
יודעים מה הם רוצים ,
אף פעם לא טועים ...
גברים מקצוענים .
ויש אחד נדיר ,
המקצוען של העיר .
סוף שבוע קסום ,
אוהבת אותכם ... המiן ... לולי .
גוף של אישה
התגלה לפניו ,
גוף שניפץ אשליות ,
בלי אף פריט לבוש ,
הוא ניסה את גופה לגלות .
גוף עדין ורך , לא בנוי לתלפיות ,
גוף שקט ומוארך , רכות שמספרת מעשיות .
גוף משורטט בעיגול ובקו ,
כל סנטימטר בנוי מחושב ,
חזה חצוף ורך ,
פלחי ישבן שמבקשים כל כך ...
הוא הביט , בחן את גופה עם עיניו ,
תהה לעצמו באיזה איבר יתחיל עכשיו .
מבטו חדר היטב את גופה ,
ערומה , שלווה , חמה , עטופה ,
הכלבה שלו , עדינה , חייכנית ויפה .
נתנה לו במבט מושפל לבחון היטב ,
הוא דאג לתקוע את עיניו ולא התחשב ,
העמיד אותה לפניו ,
נתן לך לחוש בחוזק כתפיו ,
לימד אותה לפסק את רגליה - פיסוק גדול ורחב .
הוא דחף לה אצבע , עמוק לבפנים ,
גופה התפתל , היא גנחה לשחקים ,
הוא דחף עמוק יותר , שיחק בה כבובה ,
הרגיש אותה נוזלת , מושפלת , רטובה .
בבוא הימים , פיסל את גופה ,
בדק גבולותיה , היא נותרה חשופה ,
באהבה ללא גבולות , הם חצו ימים יבשות ,
ואת ההמשך , ניתן למוחכם לעצב ולעשות .
החיוך חוזר לעטר את פניי ,
השמש קרניה שולחת אליי ,
מרפא בעדינות את גופי ופצעיי .
אט אט חיי חוזרים למסלולם ,
יש מי שעדיין לצידי , יש מי שבדרך נעלם .
תקופות בחיים , קשות וקלות ,
מבוכים , מסלולים , חיוכים טעויות .
בבטן שמרתי את הסודות של כולם ,
הייתי ותמכתי , אהבתי לעולם .
אך עבורי , את סודותיי הכמוסים ביותר ,
שמרתי בתוכי , בכוחות עצמי להתגבר .
נאכלתי בתוכי אין ספור ,
לא ידעתי אם להמשיך או לעצור ,
אך את השיעור המיוחד למדתי רק כעת -
אחזור לעצמי , ילדה מאושרת , בלי להתלבט .
אוספת את כולכם אליי ,
כל אותם אנשים שניגבו את דמעותיי ,
מזמינה אתכם שוב - להצצה לתוך חיי ...
ואוהבת , תמיד אוהבת , עד בלי דיי .
שלכם , ושלך , לולי . נסיכה .
"מאסטר , אל תלך לי ..."
- אין ברירה בייבי שלי , תיהי חזקה .
" אני אוהבת אותך "
- ואני אותך
" למה דווקא אתה ? "
- אין לי תשובה לשאלה הזו .
" לאן אתה הולך ? "
- אני הולך לבצע את שיודע .
" אתה יודע הרבה דברים אחרים "
- בייבי , לא אני ולא את מחליטים .
" תפסיק תפסיק לדבר כמו מכונה "
- אמרת נכון ... מכונה .
" תשמור על עצמך ".
- אשמור .
הבטתי בבלוג שלו , הכל מטושטש , הדמעות לא נתנו לי להגיע לסוף .
לא יכלתי להגיב , זה היה חזק מדיי , כואב מדיי , בעיטה בתוך הלב ,
חשבתי שעברתי עם האיש הזה הכל , ועברנו המון ביחד , אבל זה , זה חדש לי .
רצתי לאמא , רועדת , עיניים אדומות , היא עטפה אותי מהר , לא הבינה מה קרה .
הושבתי אותה מול המסך , היא קראה בדייקנות , כמעט בכתה איתי ,
חיבקה ועטפה , והבטיחה שיחזור .
הדמעות שזלגו מעיניי הוכיחו שוב את מקומו העמוק אצלי .
האהבה שלי אליו מעולם לא הייתה נתונה בספק .
ניצחנו יחד הרבה מלחמות , גם את זאת נעבור .
לפני יומיים , בבית קפה פינתי , ראיתי בעיניו , את מקומי העמוק בליבו .
והלילה , הלילה הבנתי שוב , שאני אוהבת את האיש הזה . אוהבת עד קצה היכולת .
תמיד הוא שמר עליי , עכשיו תורי , לשמור עליו . בתפילותיי .
נסיכולה .
הוא חלם עליי ,
בלילה שעבר ,
ליקק את שפתיי ,
ליריכיים עבר .
בחן את גופי ,
לא לבשתי דבר ,
הוא נגע בליבי ,
בדק וחפר ,
תפס את הישבן ,
גילה את אוצר,
ליטף בעדינות,
הרחיב וחדר ,
אנחותיי ברקע,
הריגוש גבר,
תפס את המותניים,
ידו עברה על הצוואר ,
ניכנס ויצא ,
יצא וחזר ,
הרחיב מחדש,
עד שגמר .
אחרי שנים של יחד ,
פתאום זה ניגמר ,
הזכרון שנישאר ,
הלב שנישבר ,
זכרון על נייר .
דמעות זולגות מעיניי ,
מלטפות ברכות את פניי ,
דמעות פוגשות את חיי .
רק עכשיו מעכלת ומבינה ,
שאין לנו ביחד - שהכל השתנה .
דרכי אינה דרכך ,
החיבוק העוטף הוא לא חיבוקך ,
הרגש שלי לא פוגש בשלך ,
ידי לא אוחזת בך .
פעם ראשונה ,
אתה הולך ,
פעם ראשונה ,
שלא חוזר
ליבך נישאר איתי ,
אתה אינך עוצר ,
פעם ראשונה ,
אינך מכר , אינך ידיד , אינך חבר .
זה חותך , וכואב,
פעם ראשונה של לבד .
והלב עוד אוהב .
אני ,
כל כך רגישה ,
אוספת את עצמי ,
חצי ילדה , חצי אישה .
