לא רק בלונדינית

זה התערבב לי ...

אולי כי מפולפלת ,
אולי כי חייכנית ,
אולי כי מתחכמת ,
אולי כי עקשנית .
אולי כי פושעת ,
אולי דאגנית ,
אולי כי חצופונת ,
אולי כי תותחית ,
אולי כי ילדה ,
אולי כי מלאכית .
אולי כי מאמינה ,
אולי כי אמיתית ,
אולי כי חזקה ,
אולי כי מתוקית .

אולי כי זאת אני ,
אולי כי מרגישה ,
בין ילדות לבגרות ,
ילדה שהיא אישה .

אולי כי מקומך ,
גדול בעולמי ,
ומבטך שלך ,
אינו עוזב אותי .

הילדה הזאת שלך ,
גם אם היא שובבה ,
והיא לומדת בכאב ,
מזאת האהבה .

ביחד - עדיין ...

השורשים בנינו נרקמים ,
קוצים הופכים שושנים ,
והפרי ממתיק יותר .

הסיבוך הופך לקשרים ,
אין סוף לרגעים הקסומים ,
כל שגיאה נפתרת מהר .

מכילים אחד את השניה
עד הסוף ,
עוד צעד אל העתיד,
דואגים לשאוף .

בלי להסתיר ,
להגיד הכל ,
זה נאמר גם בלי הצורך לחקור ולשאול .

משהו נקי מיוחד וטהור -
להלחם עם השיניים ,
להיות ולשמור .

התחלנו כנשלטת ושולט ,
וזה הפך לעמוק הדוק ומהפנט .

הגענו לנקודה שהיא הרבה יותר ,
משפחה לבכי וצחוק , ואתה הפכת חבר .

ועם זאת , כבר מאז ,
מקומי ברור , ולא זז .

וכעת מרגישה הכי קרוב אלייך ,
זוחלת בגאווה לבין זרועותייך ,
אל אותו חיבוק עוטף ,
שמנקה את כולי ושוטף ,

שיחה אל תוך הלילה ,
עקשנות שטבועה מלמעלה ,
לומדים ביחד את הדרך הנכונה להתקדם הלאה .

הלילה הרגשתי כמה זה עמוק , כמה זה קרוב, כמה זה אמיתי , וכמה אתה אוהב .
רציתי להגיד שאוהבת אותך באותה הכמות , באותה הקרבה , בהמון אהבה .
פשוט אוהבת , ללא תנאי , ללא גבול , הכי חזק שקיים . שלא ייגמר לעולם .

שיהיה שבוע מושלם . א-מ-ן ... ממני לולילולה ...

" אוח , כמה חבל שלא הייתי איתך באותו בית ספר " ...

תקשיבי טוב כלבונת , המסיבה תתקיים בתנאי אחד - כדאי שתעמדי בו :
יש לך עונש שיערך 30 דקות , בשעה 00:00 במקום המפגש . תחכי שם .
הגעתי , ראיתי את האופנוע מחייך לי מרחוק , מיתקרב ומגיע אליי .
מאסטר יורד , מבט ערמומי בעיניים , מבט של רגשות מעורבבים ,
מחבקת אותו באהבה , ומבקשת 5 דקות שיחה .
5 דקות של הקשבה , הבנה , חיוך , נשיקה , והופ קופצים על מקס ( האופנוע ) .

הפעם שברנו שיא ... אני לא יודעת אם ראיתי נכון , אבל מקס הגיע ל 170 בסיבוב הזה .
ואני אוהבת את זה , מי היה מאמין . לולי רוכבת על מאסטר ועכשיו גם על מקס !

ניכנסים למועדון , מלווים באנשים יקרים לנו , משפחה משלנו . המון חיוכים וצחוק .
מאסטר שולח אותי לתיק ומסביר - בתא הקטן נימצא הפלאג , כנסי איתו לשרותים ,
תחדירי , וחיזרי אליי. 30 דקות את מיסתובבת איתו , הספירה תחל לאחר שתבצעי ותגיעי לפה .

ניכנסת לשירותים בהיסוס , נישענתי על קיר , מושיטה את ידי לאחור , מרטיבה ומתחילה להחדיר . לאט לאט , החור צר . זה ניכנס . מרימה את החוטיני שסוגר את הפלאג בתוכו , וחוזרת למאסטר . ההליכה לא נוחה , מנסה להתרגל לרעיון ...
בין כל האנשים שרוקדים , מנסה לחייך , להגיד שלום יפה , אנשים מנסים לסחוב אותי לרקוד איתם , במבט מחוייך אני מסבירה שאצטרף לריקוד עוד 30 דקות .., מחפשת את מאסטר , מזדחלת אליו ... הוא מקבל אותי בחיבוק , 10 דקות , והוא מחייך ,20 דקות הוא בודק שזה עוד שם , , חצי שעה חלפה , ואני נשלחת להוציא ולחזור ... מבצעת.

ניכנסים לחדר השעשועים , פיצי שלי (34) ואש מצטרפים אלינו , והופ , הנה מגה באה גם .
ניקשרות , יד ליד , ולאחר מכן ללולאות . כיסוי עיניים , וגאג שהוצמד לי היטב לפה ...
שלושתנו נושמות אוויר , מחוברות אחת לשנייה, נותנות נשיקת דרך צלחה וזה מתחיל .

החצאית שלי מורמת כלפיי מעלה , הטוסיק נחשף וההצלפות מתחילות להשמע ,
שולחן האביזרים היה מלא , את זה ראיתי עוד לפני שעיניי ניקשרו ,
התחלתי לחוש בכל אביזר ואביזר . חבטות של יד , הצלפות של שוטים , קיין , גלגל קוצים שמעקצץ לו , ובין האנחות , ההצלפות , הכאב , הרטיבות , חדירת האצבעות , הנשיקות ,
והריר שנזל וטפטף , הרגשתי בליטוף הקרח על הטוסיק , שביקש להרגיע מעט .

בתיאור בבלוג אי אפשר להרגיש את ההרגשה , ובטח שלא את הרעידות שאחר כך ,
כאן הכל ניראה קצר וזריז , אך הסיפור הזה נימשך זמן רב ... ולא ניספר בדקות .

היה לי ערב מדהים , תודות למאסטר שלי , תודות לפיצי ולאש , תודות לממי שניסתה לקרוע אותי , תודות למלא אנשים יקרים שהפכו לי את הערב לערב מאושר ...

יוצאים מהמסיבה, עולים על האופנוע , ומגיעים לפינה החשוכה שלנו , קצת זמן איכות ,
חיבוק ענקי וטסים לישון , שלחתי הודעה שהכל בסדר . וניכנסתי למיטה עם טוסיק משורטט .

תודה לאמילולה ו F , לפיצי ואש , לממי ומגה , לאליזבת שלי , לדומי ופרודו ,
לאלון , לרננה , ולעוד הרבה אחרים וטובים .

פיצי שלי - לך מגיעה תודה מיוחדת , ממני , ומשנינו , וזאת השורה שלך ,
יקר שלי , אני אוהבת אותך המון (וגם מאסטר) . תודה שאתה שם , דואג ואוהב . אוהבים }{

" תכיני את עצמך לשלישי בייבי , אנחנו רוכבים " .

מלמלתי לעצמי ... הו-הו , יש בעיה! איך אני אומרת לו שאני מתה מפחד ושאין מצב בעולם שאני עולה על הכלי המסוכן הזה ,
איך אני מסבירה שאני אוהבת אותם על 4 (גלגלים) חזקים וחסונים .

" את שותקת ... הפחד הקפיא אותך? את יכולה לבחור איך להגיע ..."
רגע רגע ... מזה אומר ? שאסע בלעדייך ..? בחיים לא! אני עולה ! יאאלה מסכימה!

יום שלישי הגיע -
ניפגשנו בשעה מדוייקת , יורדת מהאוטו , מביטה אליו בחיוך ... אולי הוא עוד התחרט ...
"יאללה כלבונת , מוכנה ? ... הוא לא חיכה שאענה . חבש לי את הקסדה ,
הסביר לי מעט , ועשה לי סיבוב קצר ... עברתי את זה בהצלחה . אפשר לעבור לכבישים מהירים.
לובשת את המעיל , מושכת את החצאית הקצרה , מנסה לשבת עליה שלא תעוף לי ...
והנה זה מתחיל ... לחיצה על הגז , לחיצה שלא ניגמרת , והנה אנחנו על 165 קמ"ש .
הוא בודק שאני בסדר , שולח יד , מלטף , ועושה לי מתיחת גבולות קטנטנה ,
אני סומכת עליו כל כך , שאני בכלל לא מפחדת , רק הקסדה הזאת , מציקה לי ...
הסיבובים שמדביקים אותנו לכביש , ההתפתלות בין המכוניות , זה חדש לי ...
מחזיקה את הבטן חזק , מרגישה את הלחץ בגוף , אבל משדרת רוגע ובטחון , יאללה תרביץ!

הגענו , ה-מ-ו-ע-ד-ו-ן .

אנשים מוכרים , חברים טובים , המון אהבה , והמון טיזריות ,
הושבתי את מאסטר עם מכל מיני אנשים שהוא לא הכיר ולא רצה להכיר ,
וזה חייך אותי , עד לצחוק , דמעות , וכאב בטן ... ( מאסטרולי ? אוהבת אותך ..) .
סשן -
צמודה לעמוד , ניקשרת היטב , חתיכת בד שמכסה את העיניים ומשאירה את חוש השמיעה מחודד מתמיד ,
קשובה לקולות האנשים והמוזיקה העצבנית . מחכה .
לאותו עמוד בדיוק , ניקשרת אחותי היקרה , עוברות שניות ונשימותיה מגיעות אליי ,
ליטוף אצבעות אחת לשניה , מגע של פנים , עדין ומלטף , זה היה המקום שלנו אחת לשניה .
החצאית שלי עולה , ההצלפות מתחילות לנגן על גופי , שוטים מתחלפים ,
סופגת את הכאב מידיו , משוטיו , הניגון שמשתנה , טוסיק שעולה באש ,
ליטוף קרח שמטפטף ומחליק אל יריכיי , צריבה , כאב , עונג , ליקוקים והמון אהבה .

תנודות העמוד , מעידות על ערפול החושים , על החבטות , האנחות והכאב .

שחררו אותה , לא הרגשתי בה יותר , גופי עולה באש , ואני דואגת ... איפה היא ?
הדום שלה אומר לי שהיא למטה , ליד רגליי , מרגישה בה מלטפת ... וטפטוף מים מגיע לפי .

מאסטר משחרר אותי , זוחלת אל בין רגליו , נושמת אותו, שואפת עמוק לתוכי ,
שואבת את אהבתו , צמודה לרצפה , מחובקת עם רגליו , עטופה באהבה . נירגעת ...

ובשביל מה באנו בכלל ?!?!?!!??
בשביל נמשושה שלנו ... שחגגה לה יום הולדת ...
יפה שלנו , אני אוהבת אותך , ומאחלת לך את כל האושר והשמחה שבעולם .
המון בריאות , הגשמה ואהבה . ותזכרי לעולם , שאנחנו תמיד אוהבים ועוטפים .

אש המדהימה שלי , פיצי שלי , ואור שלהם ( וקצת שלנו ... ) ,
אני אומר את זה בפשטות ,
אני א-ו-ה-ב-ת אותכם .
אוהבת את המקום הנקי שעשינו לנו . המשפחה הכי חמה שהכרתי . הכי אמיתית .
מאושרת שהגענו לשם . ואוהבת אותכם על כך . הדלק הכי יקר שיש , הוא האושר שלכם .
שלא ייגמר לנו לעולם .

מאסטר , לך אני מודה באופן אישי כל יום כמעט , על המקום שלנו .
אני אוהבת אותך כל כך , היה לי מדהים . היה לי מצחיק ומשעשע ,
ותמיד , תמיד תמיד , אוהבת , על הדרך שלנו . על המקום הזה .
שלי ושלך . שלך שלך שלך ...

אליזבת יא קרועההההההההההה סתם בא לי להגיד שאני מתה עלייך ,

ובכלל , אוהבת את כולכם , המון . תודה על ערב מעלף ... שלכם , לולי !

אנחנו מדינה עם עבר מפואר ,
עתיד מזהיר ,
והווה חרא ...

פינת כייף ושעשוע - (הושמע באחד הערוצים) :

נסראללה לה לה ,
חבל שאמא שלך לא עשתה הפלה לה לה ,
אתה תקוע בבונקר בזמן שאישתך השתרללה לה לה ,
אתה לובש שמלה מגעילה לה לה ,
יא חתיכת נבלה ~
תכניס את עצמך למזבלה ,
תעזוב את החיזבאללה ,
גם ככה אין לך מילה ,
בוא נסיים עם כל העלילה ,
תרד מאיתנו ויהיה לך אחלה לה לה לה לה ... !

לילה טוב , נשיקות }{ לולי .

סעיפים רשומים בתוך מעטפה ,
ממוספרים אחד אחד , לפי הסדר ,
" תדייקי כלבונת "... קולו מהדהד בראשי .
ניכנסת לחדר מעורפל ,הציוד מוכר , אבל הוא איננו , לא אמר לי כלום ... מוזר.
ניגשת למעטפה , פותחת בעדינות , סעיפים כתובים לפני :

כלבונת שלי , כל צעד שלך , כל תזוזה , כל הרמת גבה , מונחת לפניי . אני צופה .
לצידך ולא איתך , איני נוגע רק בוחן , מביט ועוקב . לא לשכוח לדייק . קראי בקול רם :
1. ערום מלא - בגדים , תכשיטים - לא לשכוח דבר .
2. תענדי את קולרך ותכשטייך החדשים, וכן כלבונת הגאג נחשב .
3. קשרי את הסרט לעינייך - סומך עלייך שהוא יהיה הדוק היטב .
4. במרכז החדר , תתיצבי בתנוחה המתארת כמה את שלי .
5. תיהי זריזה , הזמן נמדד . דייקנות , בהצלחה .
אוהב , מאסטר .

ממהרת להסיר את בגדיי .מקפלת בזריזות , עונדת את קולרי בגאווה , גאג לפה ...
המרדנות שבי קופצת , קושרת לא חזק ,כדי שאוכל לבלוע , שאוכל לשחק עם הכדור , ומתחרטת , הוא צופה , מהדקת היטב, מתחילה ליירר , שלוליות מתחילות לנזול מכל כיוון, מרגישה את מקומי , קושרת היטב את עיניי , איני רואה דבר . יורדת ל4 , ממששת את הדרך למרכז החדר ,תמונת החדר עוד נותרה בזכרוני , זוחלת , מתייצבת , רגליים פעורות , ידיים מושטות קדימה,טוסיק כלפי מעלה , חוריי נוטפים , הופכים לשלו , מולו . מחכה .
דקה שתיים , חצי שעה , שעה , מתחילה לאבד את תחושת הזמן ,
רגליים כואבות , תחושה של חוסר נוחות , מנסה להזיז את גופי , להושיט את אצבעותיי לחור הנוזל מכולם , לשעשע את עצמי , להנעים את זמני , תודות לגאג כבר יצרתי שלולית ,
זזה , מיתנדנדת , משחקת , מרטיבה נאנחת .... תוהה לעצמי מתי חיכיתי כל כך הרבה ,
מנסה לספור את השניות , לדעת כמה דקות עוברות , מלטפת את החזה , מעבירה אצבעות בעדינות על הפטמות , גופי רוטט וחסר סבלנות , ב-ו-ם !

" לא הייתי ברור כלבונת?"
- סליחה מאסטר ... אבל ...
" מה קרה? היה קשה לחכות ? יותר מדיי זמן ?
אין בעיה , בואי נספור ביחד , שעה וחצי יספיק ,
תישארי ככה , באותה תנוחה , רק נוסיף את ההצלפות , שיהיה לך מעניין ,
תשתדלי לא לזוז ,זה יכאב יותר וחבל , נכון ? ... "
- כן מאסטר ....

מרגישה את ידיו , מלטפות את גופי , בין יריכיי , את חוריי , נוגע לא נוגע .
הספירה החלה ... כמו שעון מתקתק , כל שנייה שחולפת , אני מתזכרת ,
כל דקה שחולפת , עוד הצלפה נוחתת , מנסה לספוג בשקט , ולא להתבלבל בספירה...
שעה וחצי שלמות של כאב שלא ניגמר , דקה אחר דקה , הצלפות ששורפות את גופי ,
ריר שנוזל מפי , חדירת אצבעות , אנחות של כאב ועונג , וחיוך שמרוח על פניי ופנייך ,
עטופה בין זרועותייך .

שולחת לך חיבוק ענקי, באהבה ...

" להביא לך מעיל כלבונת ? "
(שתיקה מציפה את הקו , מה לענות?! ... כן , לא , לא יודעת , אני מתבלבלת חופשי ,
הוא בצד השני מחכה לתשובה , תהיתי לעצמי אולי להציע את האוטו שלי ולסיים עם זה ) .
"כן מאסטר , תביא , תודה ... ".

יא אלוהים , איך יצאתי מיזה אתמול , זה היה נס ...
הוא ידע שפחדתי , ולא ידע איזה רטט זה עשה לי , כמה חשש ופחד ...
ממש במיקרה , זה בוטל , ואני נירגעתי .... גרררר נ-י-צ-ח-ו-ן סמוי לי...

הוא חייך , היה מופתע ... מבטו ניראה שואל :
- לולי , מה לך ולזה ?
- את ? את רוכבת ? ממתי ? בחיים לא הסכמת לעלות איתי .
- בייבי , את בטוחה בטוחה ?! ( אתה תיגרום לי להצטער על זה אע?! )

לפני כמה ימים ביקשתי ממנו לרכוב (הפעם לא עליו...) על האופנוע .

קבענו שהלילה הוא הלילה - ורוכבים . הוא הבטיח לי לאט ... (לא פחות מ 150 , זה לאט זה?!)
רעדתי כל שעה עגולה , רק מהמחשבה ...

ועכשיו אני אפנה אליכם קצת , למרות שאתם עוד ישנים ...
יש לי שאלה שאלתית , ואולי גם אענה לקראת סיום :
אם אני כל כך מפחדת, אז למה בעצם הצעתי את זה ? יותר גרוע , למה ביקשתי בכלל?!
למה אני תמיד דואגת להסתבך? דואגת לעשות צרות שמרעידות לי ...

- והנה התשובה ... ( אם יש לכם משהו טוב יותר אקשיב בשמחה ) :
גם אם זה מפחיד ומרטיט - אז מה ?! צריך לנסות הכל ( כמעט הכל..).
אומנם הסקרנות הורגת את החתול או את הכלבה במקרה שלנו ... אבל מי ימנע ממני לנסות ?!
אני מודעת לדברים שמפחידים אותי - ועושה לעצמי מתיחת גבולות עצבנית(גם אם זה רק אופנוע הפעם)-
ואין לכם מושג ... כמה שזה מ-א-ת-ג-ר ומדגדג לי . וככה בדיוק אני אוהבת את זה!
כל עוד אנחנו יחד , אני מוכנה לפרוץ כל גבול (גם את הכפתורים במכנסיים שלו - פרצתי! ).

ניכנסנו לישון ביחד ... לחשת לי שאתה גאה בי , העלת לי חיוך ענק .
הרגשתי את ידך מלטפות את פניי , את גופך מכסה בחיבוק את גופי.
והנה בוקר , מיתעוררים , באתי לתת נשיקה , ולשלוח אותכם ליום קסום . }{ לולי

כמו חלום , ניכנסתם לחיי ,
פתחתי בחשש אליכם זרועותיי .
כמו חלום , זכינו להכיר ,
והקשר הפך להדוק צפוף ומהיר ,

כמו חלום , סמכתי עליכם באמת ,
הפכתם לי לאחים - חברי אמת .
כמו חלום , דאגתם לי תמיד ,
שאחייך בכל רגע ואצחק גם בעתיד .
כמו חלום , עטפתם אותי באהבה ,
ואני צועדת לצידכם באושר גאווה .
כמו חלום , הפכתם לי למשפחה ,
בדרך של ניקיון ויושר - דרך הצלחה .

כמו חלום ,
מאחורי הרוע , שלא תמיד ידעתי איך לבלוע .
מאחורי צביעות שהסתררה מאחורי המציאות ,
מאחורי שקרים ואנשים אפורים , מצאתי - מצאנו , אתכם .

והיום , למרות שזה כאב - גילינו שזכינו אחד בשניה - בזהב .
והיום , זכינו להכיר כמה זה עמוק ואמיתי , באופן מלא ושלם - לא חלקי .
והיום , זה שלנו . ותודה שאתם שם ,
באופן עוטף אוהב ומושלם .


-מאסטר ... שורות נוספות ניכתבות עבורך ,
רוצה להגיד שאוהבת אותך , עד קצה הדימיון .
רוצה להגיד לך תודה על שבירת הקרחון ,
רוצה לחבק חיבוק ענק שיעטוף את כולך ,
והחשוב מכל , חותמת בגאווה כשלך .

אז בעצם ...

אז בעצם אני פולניה ,
וזה משאיר לי מקום לדאוג לך .

ובעצם אני טורפת כמו חיה ,
וזה משאיר אותי ללקק ולטרוף אותך .

ובעצם אני ילדה ,
מה שמשאיר אותי לשחק לך בקטן ,

נסיכה מתוך אגדה ,
ואתה מפולפל ,אמיץ ולא שפן .

ובעצם אולי אני סתם אתגר ,
וזה עדיין שווה כי אתה מאושר ,

ואולי בכלל כלבה מחונכת ,
שמלקקת ומוצצת - לא נושכת .

אבל , לפני הכל , ואחרי , אני פ-ו-ל-נ-י-ה ...
פולנייה שדאגה לך מאוד - למרות שאמרת שתעלם ...
ופיצפיץ שהעיז והצליח לעבוד עליי - ואתה עוד תשלם .

שניכם לפינה כה אמרה לולי האישה - פולניה מצליפה ומענישה !

מאסטר החתיך שלי ופיצפיץ - אני מבטיחה להחזיר לכם - ראו הוזהרתם ! סתם ככה כי בא לי !

שעת בוקר מוקדמת, שומעת את צליל ההודעה בכלוב, הוא מציק ומעצבן, וחוזר על עצמו כל דקה ,
ניגררת מהמיטה וקמה לבדוק , שימו לב מה חיכה לי :

07:17 16/07/06 - שמו שמור במערכת .
" נהנתי לקרוא את מה שכתבת
אשמח לבדוק יחדיו גבולות "

07:25 16/07/06 - זאת אני כמובן ...
"אתה מיתכוון אליי ..?
את מה שכתבתי איפה ? ... "

מביטה במסך , אפילו לא מחייכת , מנסה להבין ...
הוא באמת הציע את עצמו כשולט ?! מיילא כלבלב שמבקש ליטוף , אבל שולט ?! נו באמת .
הקולר שלי לא מספיק בולט וצועק ?! - רק אתמול הוצאתי בלוג על קילור , פספסת משהו ?.

מוזר ,
לא חשבתי שאחרי תקופה ארוכה של שייכות , ,מישהו יציע לי לבדוק גבולות יחדיו .
כמה נחמד מצידו , רק חיכיתי שיבוא , איך אפרוץ גבולות בלעדיו ?! תודה , אבל לא תודה .
אנחנו מצליחים לבדוק , לפרוץ , ולסמן גבולות גם בלעדייך - היית מאמין ?
וסתם שתדע , אני מונוגמית שזה מגיע למאסטרים , ומצאתי אוצר , אז זה לא יילך .

בוא נעשה לך שיעור קטן , לא לפנות למשוייכות - תשנן , כה אמרה המורה לולי ...


בוקר מ-ע-ל-ף שיהיה . אוהבת }{