" להביא לך מעיל כלבונת ? "
(שתיקה מציפה את הקו , מה לענות?! ... כן , לא , לא יודעת , אני מתבלבלת חופשי ,
הוא בצד השני מחכה לתשובה , תהיתי לעצמי אולי להציע את האוטו שלי ולסיים עם זה ) .
"כן מאסטר , תביא , תודה ... ".
יא אלוהים , איך יצאתי מיזה אתמול , זה היה נס ...
הוא ידע שפחדתי , ולא ידע איזה רטט זה עשה לי , כמה חשש ופחד ...
ממש במיקרה , זה בוטל , ואני נירגעתי .... גרררר נ-י-צ-ח-ו-ן סמוי לי...
הוא חייך , היה מופתע ... מבטו ניראה שואל :
- לולי , מה לך ולזה ?
- את ? את רוכבת ? ממתי ? בחיים לא הסכמת לעלות איתי .
- בייבי , את בטוחה בטוחה ?! ( אתה תיגרום לי להצטער על זה אע?! )
לפני כמה ימים ביקשתי ממנו לרכוב (הפעם לא עליו...) על האופנוע .
קבענו שהלילה הוא הלילה - ורוכבים . הוא הבטיח לי לאט ... (לא פחות מ 150 , זה לאט זה?!)
רעדתי כל שעה עגולה , רק מהמחשבה ...
ועכשיו אני אפנה אליכם קצת , למרות שאתם עוד ישנים ...
יש לי שאלה שאלתית , ואולי גם אענה לקראת סיום :
אם אני כל כך מפחדת, אז למה בעצם הצעתי את זה ? יותר גרוע , למה ביקשתי בכלל?!
למה אני תמיד דואגת להסתבך? דואגת לעשות צרות שמרעידות לי ...
- והנה התשובה ... ( אם יש לכם משהו טוב יותר אקשיב בשמחה ) :
גם אם זה מפחיד ומרטיט - אז מה ?! צריך לנסות הכל ( כמעט הכל..).
אומנם הסקרנות הורגת את החתול או את הכלבה במקרה שלנו ... אבל מי ימנע ממני לנסות ?!
אני מודעת לדברים שמפחידים אותי - ועושה לעצמי מתיחת גבולות עצבנית(גם אם זה רק אופנוע הפעם)-
ואין לכם מושג ... כמה שזה מ-א-ת-ג-ר ומדגדג לי . וככה בדיוק אני אוהבת את זה!
כל עוד אנחנו יחד , אני מוכנה לפרוץ כל גבול (גם את הכפתורים במכנסיים שלו - פרצתי! ).
ניכנסנו לישון ביחד ... לחשת לי שאתה גאה בי , העלת לי חיוך ענק .
הרגשתי את ידך מלטפות את פניי , את גופך מכסה בחיבוק את גופי.
והנה בוקר , מיתעוררים , באתי לתת נשיקה , ולשלוח אותכם ליום קסום . }{ לולי
לפני 18 שנים. 19 ביולי 2006 בשעה 5:21
