סעיפים רשומים בתוך מעטפה ,
ממוספרים אחד אחד , לפי הסדר ,
" תדייקי כלבונת "... קולו מהדהד בראשי .
ניכנסת לחדר מעורפל ,הציוד מוכר , אבל הוא איננו , לא אמר לי כלום ... מוזר.
ניגשת למעטפה , פותחת בעדינות , סעיפים כתובים לפני :
כלבונת שלי , כל צעד שלך , כל תזוזה , כל הרמת גבה , מונחת לפניי . אני צופה .
לצידך ולא איתך , איני נוגע רק בוחן , מביט ועוקב . לא לשכוח לדייק . קראי בקול רם :
1. ערום מלא - בגדים , תכשיטים - לא לשכוח דבר .
2. תענדי את קולרך ותכשטייך החדשים, וכן כלבונת הגאג נחשב .
3. קשרי את הסרט לעינייך - סומך עלייך שהוא יהיה הדוק היטב .
4. במרכז החדר , תתיצבי בתנוחה המתארת כמה את שלי .
5. תיהי זריזה , הזמן נמדד . דייקנות , בהצלחה .
אוהב , מאסטר .
ממהרת להסיר את בגדיי .מקפלת בזריזות , עונדת את קולרי בגאווה , גאג לפה ...
המרדנות שבי קופצת , קושרת לא חזק ,כדי שאוכל לבלוע , שאוכל לשחק עם הכדור , ומתחרטת , הוא צופה , מהדקת היטב, מתחילה ליירר , שלוליות מתחילות לנזול מכל כיוון, מרגישה את מקומי , קושרת היטב את עיניי , איני רואה דבר . יורדת ל4 , ממששת את הדרך למרכז החדר ,תמונת החדר עוד נותרה בזכרוני , זוחלת , מתייצבת , רגליים פעורות , ידיים מושטות קדימה,טוסיק כלפי מעלה , חוריי נוטפים , הופכים לשלו , מולו . מחכה .
דקה שתיים , חצי שעה , שעה , מתחילה לאבד את תחושת הזמן ,
רגליים כואבות , תחושה של חוסר נוחות , מנסה להזיז את גופי , להושיט את אצבעותיי לחור הנוזל מכולם , לשעשע את עצמי , להנעים את זמני , תודות לגאג כבר יצרתי שלולית ,
זזה , מיתנדנדת , משחקת , מרטיבה נאנחת .... תוהה לעצמי מתי חיכיתי כל כך הרבה ,
מנסה לספור את השניות , לדעת כמה דקות עוברות , מלטפת את החזה , מעבירה אצבעות בעדינות על הפטמות , גופי רוטט וחסר סבלנות , ב-ו-ם !
" לא הייתי ברור כלבונת?"
- סליחה מאסטר ... אבל ...
" מה קרה? היה קשה לחכות ? יותר מדיי זמן ?
אין בעיה , בואי נספור ביחד , שעה וחצי יספיק ,
תישארי ככה , באותה תנוחה , רק נוסיף את ההצלפות , שיהיה לך מעניין ,
תשתדלי לא לזוז ,זה יכאב יותר וחבל , נכון ? ... "
- כן מאסטר ....
מרגישה את ידיו , מלטפות את גופי , בין יריכיי , את חוריי , נוגע לא נוגע .
הספירה החלה ... כמו שעון מתקתק , כל שנייה שחולפת , אני מתזכרת ,
כל דקה שחולפת , עוד הצלפה נוחתת , מנסה לספוג בשקט , ולא להתבלבל בספירה...
שעה וחצי שלמות של כאב שלא ניגמר , דקה אחר דקה , הצלפות ששורפות את גופי ,
ריר שנוזל מפי , חדירת אצבעות , אנחות של כאב ועונג , וחיוך שמרוח על פניי ופנייך ,
עטופה בין זרועותייך .
שולחת לך חיבוק ענקי, באהבה ...
לפני 18 שנים. 21 ביולי 2006 בשעה 21:30