"תביטי לי בעיניים כלבונת שלי "
מאסטר לוחש לי באוזן שאביט בעיניו בזמן שהוא מזיין אותי עם הויברטור הענק .
ההשפלה הזאת , כשאני מביטה בעיניו בזמן שאני מזויינת על ידו , מוציאה אותי מדעתי ,
הויברטור הזה ידוע ביכולתו לקרוע אותי ולהוביל אותי בבטחה לגמירות חזקות ומהירות ...
כל הגוף שלי נע , השדיים נוגעים במאסטר , אני דוהרת , נאנחת ושומרת לא לאבד מגע עם עיניו.
האנחות יוצאות לגמרי מכלל שליטה , הוא לא מוריד ממני את עיניו , לא מוותר לי לשנייה ,
אני מביטה בו במבט כנוע . במבט מהופנט, אני יודעת שאסור לי להשפיל את עיניי בזמן שהוא כובש אותי
אלו רגעים שנחרטים בי לימים קדימה ...
בצייתנות ורצון אני קשובה להוראותיו .
ברגע אחד הוא מוציא מתוכי את הויברטור ומעמיד אותו מולי .
" עכשיו תביטי בעיניי כלבה ותלקקי אותו " .
הוצאתי את הלשון במבוכה , מלקקת כל סנטימטר מהויברטור העבה ,
מנסה למצוץ אותו , להשחיל אותו לתוך הפה , מתעצבנת שהוא לא נכנס לי .
מאסטר מביט בי בשקט ונותן לי להאבק עם עצמי , לפתוח את הפה עוד ועוד עד שאצליח.
התעקשתי , ניסיתי , עיניי נעוצות בעיניו כשהלשון שלי מתגלגלת סביב הויברטור .
מושפלת ,
המבטים המחוייכים שהוא נועץ בי בזמן שאני מתאמצת כל כך לרצות אותו משפילים אותי.
כשניסיתי להשפיל את מבטי , הוא הרים את עיניי בחזרה לעיניו והעיר לי לא לחזור על כך.
הוא הרחיק את הויברטור משפתיי , העביר אותו בין רגליי והורה לי להתיישב עליו .
פיסקתי את רגליי והתיישבתי , עליתי וירדתי , כשידו של מאסטר אוחזת מתחת לויברטור .
הקצב מהיר , אנחותיי נשמעות בכל מקום , כשמאסטר מעיר את תשומת ליבי לכך שבקרוב תחל הספירה.
ההוראה הזאת , הספירה , לא חדשה לי , תמיד אני עומדת בספירות , וכמעט תמיד מדייקת .
עד היום חונכתי שבספירה ל - 10 אני גומרת . לא לפני , לא אחרי .
חונכתי ואומנתי להיות מרוכזת, לדייק ולרצות את אדוני בצייתנות.
"תיהי קשובה כלבונת " מאסטר הזכיר לי .
הוא ידע שבתוכי כבר מתחוללת סופה ואני מזדיינת לגמרי בעולם משלי ...
הספירה החלה , מאסטר חודר עם מבטו לעיניי ומזיין אותי בקצב שלא נותן לי להתאפק ,
הבטנו אחד בשניה בזמן שאני מנסה לבלוע את האנחות . מבט עיניי מתחנן אליו ...
אוף ... מהר , לחששתי בתוך עצמי.
חיכיתי כל כך כבר לשמוע את המספר 10 ,
מאסטר הביט בי בהבנה וחיוך , קולו עוד התנגן ברקע ... 4 .... 5 ...
ניסיתי להתרכז ... ניסיתי נורא , לחכות לחכות לחכות!
אבל הגלים מיהרו לשטוף אותי , בספירה ל-6 נכנעתי ונכבשתי על ידי הגמירה הזו.
מאסטר הביט בי בפליאה ... הלונה פארק שבנינו מפליא אותו בכל פעם מחדש.
הוא ניסה לעשות לי מבט כועס , הרי הפרתי את הסכם הספירה , מזו החוצפה הזאת לגמור ב 6?!
בתוך תוכי ידעתי שהוא לא באמת כועס עליי ובמבט תמים ניסיתי להסביר לו את המצב :
"מאסטר ... אל תכעס ,
באמת שניסיתי להגיע ל 10
אני מצטערת שהצלחתי לספור רק עד 6
פשוט ...
נראה אותך מתאפק עד שיגיע 10 עם כזה ז _ _ ן "
הוא התגלגל מצחוק . זה היה שווה הכל .
אחרי כל זה ...
גרמתי לו לראות כוכבים , סיבוב אחד שניים שלוש ארבע ... עד שהתעלפנו שנינו :).
לפני 17 שנים. 2 באוקטובר 2007 בשעה 22:00