לא רק בלונדינית

זאת היתה מסיבת הפרידה מהדאנגן לעת עתה.

באמת שהיה עצוב, כולם הביטו אחד בשני במבט ששואל אם כל זה אמיתי.
באמת נורא מוזרה המחשבה שבשבוע הבא "סגור" ולא נפקוד את המקום שוב,
המדרגות האפלות, הריח, האוויר או חוסר האוויר, הבר של יעלי, הסאד המשפחתי וכו.

לפעמים אני באמת לא מבינה איך אפשר לסגור מועדון פעיל בצורה כזו?
אני לא מבינה גדולה לענייני משפטים, וגם לא פוליטיקאית ממולחת,
אבל הנה אני לומדת שבמדינה הזו הכל אפשרי.

אז תודה,
תודה למי שתרם והפעיל והקים ובנה ודאג ושימח ואיפשר לכולנו את ההילולה הזאת בדאנג'ן.
את המועדון אפשר לסגור, אבל הזכרונות שלנו מהערבים שם, את זה אי אפשר למחוק.

המסיבה בשרון
בטח היתה מעולה, נורא רצינו להגיע, אבל לא הצלחנו.
טורי יקרה שלי, אוהבת אותך ימבה, מקווה שעשית חיים, גם בלעדינו }{

אתה,

אחרון ברשימה וראשון אצלי בלב,
מאסטר מדהים, מלך איכותי שלי,
צ'ופ צ'ופ שאני אוהבת.

חזרנו דיי מוקדם כי הכאבים באוזן הרגו אותך,

מבחינתי הדבר היחיד שרציתי הוא להגיע מהר הביתה כדי שתוכל ללכת לישון,
לא עניין אותי שום דבר, לא מסיבות, לא ערבי פרידה, לא ריקוד ולא סשן, רק לדאוג שתרגיש טוב.

אני שם בשבילך בכל מצב, בטוב וברע כשנעים וכואב שמצחיק או צורב.
אני כאן כדי לשמח אותך, לדאוג לך, לאהוב אותך, וגם לטפל בך ולהפוך ל"דוקטורינה לולה" אם צריך.


אז חזרנו מוקדם וזה בכלל לא אכפת לי,
העיקר שיכלתי לשלוח אותך מהר למיטה כדי שתוכל להחלים.
שוין, ככה זה שמתעסקים עם פולנייה , ושלא נדבר על קטינה בלונדינית 😄

זהו,
אז בייבי,
אני בהחלט אוהבת אותך המונים בכל רגע על טווח הזמן,
ואני גם נורא דואגת לך ורק רוצה שתרגיש טוב ותחייך שוב ...
מאחלת לך החלמה מהירה וחזרה זריזה לעסקי השעשועים שלנו.

אין עלייך בעולם בשבילי. ככה אני בוחרת לחתום את הבלוג הזה.


המון אהבה לכולם,
ויום שישי נפלא ופורח .