יום שישי רגוע, רעידת האדמה בכלל לא הורגשה אצלנו.
יושבים בחברת אנשים נחמדים, בני אדם, עם כבוד מוסר וערכים.
שוב פעם גיליתי, כמה אני מעריכה התנהגות מכובדת וראויה, כמה זה נעים שם.
נגמרה לי הסבלנות לסביבה שהכבוד והרגש הפכו לפח זבל שכונתי בה,
הגיע הזמן להתרומם, להתנקות ולהנות.
כולם היו שם בדסמיים, בדסמיים נטו, גם זה נדיר בשבילי.
ולמרות שלא עשינו בדסמ בכלל, ורק ישבנו וצחקנו על דברים אחרים לגמרי,
הרגשתי טוב. הרגשנו טוב. היתה אווירה מאד נעימה חמה ומחבקת.
הייתה שם קלילות כזאת של צחוקים והשטויות, ועם זאת, היה שם את שיא הבדסמ בשבילי.
משהו שקיים, רועד, בועט ובוער מתחת לאדמה .
כל סאבית ענדה את הקולר שלה וישבה לצידו של המאסטר שמוביל אותה.
זה היה מחזה יפייפיה וחזק, כל כך חזק שאי אפשר להסביר,
הקו המדוייק הזה של יחסי שליטה נכח שם. בדסמ בלי כאילו ואולי. בלי צד ובלי אמצע. בדסמ נטו.
כל אחת דאגה לאדונה שיהיו המטעמים שהוא אוהב על השולחן וכוס שתייה מונחת בצד.
מעבר לזה, כל הסאביות התבטאו בחופשיות, נעו בחופשיות, לא היה שם סשן בכלל,
ועם זאת, כל אחת יידעה בדיוק מה מקומה, לאן היא שייכת וקולרה נצנץ על צווארה בגאווה.
כמה שזה יפה. כמה שזה דגדג לי. כמה התגעגעתי ...
ישבנו שם , מאסטר ואני , אחד ליד השניה, צמודים ומתחממים מהקור שבחוץ,
תמיד אני מרגישה, שבאופן מודע - לא מודע כזה, מאסטר מניח עליי את ידיו הנעימות.
לאורך כל הערב, הרגשתי את ידיו אוחזות אותי, מונחות על המותניים , מלטפות אותי,
מחבקות בעדינות, מטיילות לי על הגב, על הרגל, ובכל מקום, מגע אינסופי וממכר נורא ...
מאסטר בכלל היה עסוק מאד, הוא היה דמות מאד דומיננטית בערב וממש הנחה את הכל.
אני הייתי מאד שקטה, בעיקר הקשבתי וצחקתי, אני אוהבת לפנות לו את כל הבמה בלי להפריע...
נושאי השיחה כל הזמן התחלפו והשתנו.
מאסטר הסביר ודיבר והצחיק וצחק ולימד והנחה והכל הכל הכל, כשידיו לא מרפות לרגע מגופי.
מדיי פעם, הוא גם קירב אותי אליו עוד טיפה, על מנת לתת לי נשיקה בראש ותוך כדי המשיך בשיחותיו.
לא, אני כבר לא חושבת שאני יכולה להסביר מה הולך בנינו, את החיבור ומה שקיים ובוער שם,
הלילה הקודם כמעט הנחית אותנו לימים קפואים של פעם,
ובזכות הלמידה וההכרות בנינו, יצאנו משם עוד לפני שנפלנו, יצאנו משם מהר,
מאסטר תפס אותי ועצר אותי ברגע הנכון והוביל אותי בבבטחה לטיפוס בחזרה למעלה.
הכי למעלה שיש, זה הכי למטה בין רגליו.
מאסטר,
אני מחבקת את המקום שלי לצידך חזק חזק, ואוהבת עד אין קץ.
אתם,
אלו שהיו איתנו הלילה, היה נעים, טעים וחמים , תודה תודה תודה.
ולשאר,
מאחלת מלא אהבה חברות ורגש, חורף נעים וחמים.
שבוע טוב לכולנו,
לחיינו, לחייכם, לחיים.
לפני 16 שנים. 24 בנובמבר 2007 בשעה 20:53