הפרפרים כבשו כל פינה בבטן וחגיגות השנתיים שלנו נחגגו אתמול בגדול.
זה היה האירוע שלנו,
בהחלט אירוע גדול ומכובד, שסימל קשר חזק והדוק ומערכת בדסמית חלומית.
אנוצקה בלאגנוצקה נתנה לי יד והכל דפק כמו שעון . עוד סאבית אחת כמונו ומת העולם.
הסלקציה היתה קשה וקפדנית . כן כן, בחרנו בפינצטה, ולא, לא התפשרנו על איכות, והאמת? זה הוכיח את עצמו לגמרי.
6 שעות שלמות חגגנו בלי הפסקה,
6 שעות של דיבורים קשקושים וצחוקים עד שכואבת הבטן , סשנים עד שהעור כבר מתחיל לבכות ושולח איתותיו,
ריקודים על השולחנות, מוזיקה בכל צבעי הקשת, אלכוהול אלכוהול אלכוהול, ונשנושים מכל טוב, יאללה לבריאות .
וואלה, משמח לדעת שעוד אפשר להרים אירועים כאלו, שזה בכלל עובד, ושיש כזה דבר שנקרא ה"גרעין הקשה" .
זה היה אירוע ללא פשרות בכלל, בערך כמו המערכת בין מאסטר לביני, והשמחה שהיתה שם, סמלה אותנו בגאווה.
מאסטר נתן לי מתנה יפייפיה, זה כמובן בנוסף ל 730 יום, שכל יום כזה, הוא מתנה ענקית.
ואני, קלעתי עם המתנה שלי בול, בול בול, זין, אשכים, סתאם סתאם.
אנחנו נהנינו כל כך שרק החיוכים שלנו הסגירו אותנו לגמרי,
כשהגיע הרגע ללכת הביתה .... הייתי צריכה לסחוב את מאסטר על הגב, כי הוא כבר היה ג-מ-ו-ר.
מי אמר שקל להיות סאבית אה?,
האמת, בשיא הכנות? נורא כייף לי להיות סאבית, זאת תחושה עם סיפוק אדיר ואני מרגישה כל כך ... כל כך שלמה עם זה.
בכלל, אני מרגישה שגם בתור יש לי מלא כח ועוצמה, זה כנראה בגלל החיבור המדהים עם מאסטר, שנותן לי לגדול בנחת.
זייהו, המסיבה הזאת היתה אחת המסיבות הכי טובות שהיו לי בזמן האחרון, ולא, לא כי אני משוחדת.
חגגנו שנתיים בכבוד, בסביבת חברים טובים , בחברה בדסמית, חמה ונעימה.
אה אה אה, שכחתי לספר לכם, מאסטר כבר לא "מומלץ" למאסטר , הוא כבר מאסטר מהולל שעבר מכשולים ומבוכים.
התואר הזה מגיע לו בגאווה ענקית, וואלה? מורידה בפניו את הכובע, הוא זה בדיוק מה שחיפשתי, אבל שש ... לא לגלות.
כעת אדי האלכוהול מתחילים לפרוח מהראש ונשארת בלב רק השמחה, שמחה כזאת שאי אפשר למחוק, שמחה אמיתית.
אני עדיין מתרגשת, כי אתם יודעים ... שנתיים של מערכת בדסמית, זה דבר גדול, מכובד, ובכלל לא פשוט לפעמים.
אני שבעה, שבעה ומאושרת.
ואתם חברים, תודה תודה תודה.
אין לי יכולת להסביר לכם עד כמה נהניתי איתכם, כמה שמחה שאתם אלו שהיו סביבנו, כמה נהניתי מכם.
אני יודעת שבחרתי אתכם נכון, בפינצטה, אבל נכון, ואתם הייתם נפלאים אחד אחד, כל אחד נתן צבע וטעם - אז תודה.
יאללה, אחרי שהרמנו כוסית ועשינו כל כך הרבה בלאגן,
תביאו לי נשיקה ותנו לי להכנס לתוך זרועותיו של מאסטר ...
הוא הבטיח לטפל ולהרגיע לי את התחת , יא אלוהים, איזה יצירת אומנות הוא צייר שם ...
לפני 16 שנים. 21 בדצמבר 2007 בשעה 11:34