חברה שלי הזונה מספרת לי שכואב לה בכוס. דוקטורינה לולה אמורה לפתור גם את זה, הבנתם? יופי.
אז הסברתי לה בעדינות שככה זה שהמאסטר שלך מבקר ומשחק קצת בתוכך, אין ממש מה לעשות.
היא חייכה אליי בתמימות, היא כאילו תמימה הזונה, היא רק שוכחת שאני יודעת שהיא פיתתה אותו ...
עם שמלמלה קצרה נוצצת ושקופה, אז מה ציפית מה?! שלא יקפוץ עלייך ויקרע לך תצורה?!
אוח, אני כל כך מזדהה איתה עד רמה כזאת שגם הכוס שלי מתחיל לדגדג.
שיהיה לה לבריאות לחברה שלי, וואלה, אני חושבת שמגיע לה לקבל בראש מהמאסטר שלה,
היא הרי נהנית מזה נורא, לקבל גם מפה וגם משם, מקדימה מאחורה, אז שתהנה מהתוצאות.
ועכשיו,
אני בעצם שואלת את עצמי מתי תורי שיכאב לי ככה בכוס, ככה כמו שמאסטר שלי יודע.
גם כי אני כבר נורא רעבה לאיזה משהו שידגדג לי שם למטה או למעלה או גם וגם וגם.
וגם כי יש רצון פרוץ כזה להרגיש את זה חזק, מנטלי ובעיקר בעיקר קורע חד ואינטימי בנינו.
לפעמים אני מרגישה כמו ילדה בלי סוף, כל הזמן משייטת קדימה בלי לנוח,
אני חושבת שזה בריא להיות קצת רעבה, כי ככה בעצם, נשאר הטעם לעוד ...
אני גם חושבת שזה לא בריא להיות מורעבת, כי בעצם זה עושה לנו רע, בטן מקרקרת.
לחברה שלי כואב בכוס, טוב נו, אני כאילו ארחם עלייה ...
אבל תאמת? כן כן שיכאב לה שם, הזונה הזאת, היא הרי נהנית.
כל אחת מקבלת את המנה שלה , והמנה שלי מתקרבת מאד מאד.
ועכשיו ... תעשו טובה ותרחמו עליי, כי לי ב נ ת י י ם לא כואב בכוס. אח אח , איזה זין. 
לפני 16 שנים. 17 בינואר 2008 בשעה 19:49
