טי נה נה נאי - איזה לילה.
הפעם עשינו את זה על השולחן במשרד שלו, ככה שאני קשורה ויש חבל סביב צווארי, כשאני זזה, החבל מתהדק וחונק.
וואלה היה כייף, הכל צולם ותועד, ובכלל לאחרונה אנחנו יוצרים ומפיקים וכבר יש לנו המון סרטוני וידאו ביחד מקצוענים לגמרי.
אגב, איזה יופי שומעים את המציצה דרך הוידאו, איזה יופי הלשון הזין והרטיבות מצטלמים, בואנה, יוצאים לנו סרטים מעלפים.
בסביבות חצות שוחררו החבלים ואנחנו יוצאים לכיוון ת"א - מתקרבים לאיזור הנו לימיט, שוקן כזה, וממשיכים הלאה.
העולם קטן, אספנו עוד זוג חברים, ונסענו לכיוון האירוע שלנו, ארוחה טובה, יין ואלכוהול, זין משוקלד, וחבורת ה"לסביות".
רוב הערב ישבתי לרגליו של מאסטר, ככה מתוך בחירה, אחרי הימים שאני עוברת, לא רציתי כלום חוץ מלשבת לרגליו ולהיות לו.
לאט לאט כל סאבית התיישבה לרגלי המאסטר שלה, הרצפה נורא קרה ואנחנו בקושי לבושות, ולכן כל סאבית קיבלה כרית רכה.
באמצע האקשן, שרובנו כבר שתויים ומרוחים בחיוכים, פתאום יש דפיקות בדלת, הנה הגיעה ההפתעה שלנו הבנות.
כולם מביטים בסקרנות, ובדלת עומדים שניים, כי אחד לא מספיק - מחופשים לשוטרים קשוחים, שני חשפנים שכאלו.
בגלל שרוב הבנות בסביבתי הפכו לאחרונה להיות לסביות, אז לא רצינו את החשפנים בנים האלו, אם כבר תביאו חשפניות.
הצענו להם לשתות קפה, לאכול, רק שלא יורידו את המדים, וברגע שהם הבינו שמכל הבנות הערומות פה לא ייצא להם כלום,
הם עזבו אותנו בחיוך מריר כזה. חשפנים עלאק, מעניין נורא אם יש להם 32 ס"מ? והרי שאם לא, אז מה הם שווים בכלל?
לנו היה זין משוקולד, בחיי כמה שהשקענו בו, במיוחד בפיסול הכיפה, כל כך השקענו ופיסלנו ועיצבנו עד שנשבר לנו הזין.
אחרי זה, כל קבוצת הלסביות שלי בפיקוחה של אישתי כמובן, פתחנו ארוות סוסות, כל אחת צוהלת בתורה, משחק כזה.
אני תמיד ידעתי שאישה לאישה זה אסון, זה מצב של מגננה תמידית, קנאה אין סופית, רוע, שקרים ותככים.
ואני כל כך מופתעת שבחבורת לסביות שלי זה בכלל לא ככה, אנחנו כל כך מחוברות ודואגות אחת לשניה, שזה פשוט מדהים.
אישתי התקרבה אליי, לקחה עט, ורשמה לי על היד מן רמיזה כזאת למצב שרק שתינו הבנו. איזה אישה יש לי.
היא דואגת לי ולמאסטר מאד, היא יודעת מה מדליק אותי, מה פוגע, איפה אני רגישה, מה כן ומה לא.
היא יודעת כמה בקשר למאסטר אסור להתבלבל איתי, היא שומרת עלינו, ותמיד דואגת להעיף "לוטשות עיניים".
"אין פאולים" - זה מה שהבנים אצלנו אומרים, עכשיו זה הפך להיות הדדי גם בקרב הבנות , יש לנו ובנינו המון כבוד והבנה.
מערכת בין סאבית למאסטר זאת מערכת רגישה ויקרה מאד ואסור לטעות שם - חוק כזה, כל זוג שומר על הזוג האחר באהבה.
לא מתערבבים, לא מערבבים, לא נוגעים, לא חובטים, לא רומזים, ובטח שלא לוטשים עיניים - אישה לאישה - חברה אמיתית.
זה נראה שלא קל להכנס אלינו, אנחנו נראות מגובשות ומאוהבות נורא, וזה נכון.
אבל תכלס זה דיי פשוט, אין אצלינו מבחני קבלה או בדיקות ומישושים כדי לדעת אם ראויה או לא.
אצלינו רק חשוב לכבד אחד את השניה ולא לצהול לזלזל או להתנהג כמו חיות. להיות אנושי, וזהו.
לפני 16 שנים. 12 באפריל 2008 בשעה 20:16
