לפני 16 שנים. 23 באוקטובר 2008 בשעה 7:11
לקום בבוקר לתוך לחישות ליבך
להזכר ברגעים שחלמתי אותך הלילה,
לדעת שאת התקופה הזאת,
לא צופים גם הכוכבים והשמש.
הגשם כבר פה
מנקה את שאריות הלילות האחרונים
הדמעות מתייבשות באהבה רותחת,
הכל ממשי, כאן ועכשיו,
שום דבר לא נתון בסימני שאלות או ספק.
לונה פארק לא לנו - עומד בדרכנו,
עליות ירידות וסחרחורת של געגועים,
אי אפשר לקחת מאיתנו דבר,
אי אפשר להשתלט על כל זה,
הרגשות האלו
עזים, מזעזעים ובוערים כמו לאבה רותחת.
אני אוהבת אותך מאסטר
זכור את זה כשאתה פוקח את עינייך,
תנשום את זה כשאתה שוקד בהחלמה
תחבק את זה אלייך, זה שלך.
אוהבת,
בוקר טוב ...