לפני 15 שנים. 12 בדצמבר 2008 בשעה 13:06
אתה חותך לי בבשר החי
עם מילים קטנות של רגש
וחוקר אותי בכח
על ימים של מציאות.
שום דבר לא קשה לי
כשאני חושבת מהמוח,
אבל בחיים שלי האלו,
בחרתי ברגש כסימן למהות.
איך הגעתי לבדסמ?
אתה מסביר זאת טוב ממני
כאילו כבר חקרת את נפשי
עד תום.
כמה כח ואהבה
אתה מפגין לי באלו
אני אוהבת אותך יותר
פתאום.
ולסיום אתה בוחר
בשלושה משפטים,
שאותם אתה אומר
בדייקנות,
ואני קשובה לכל מילה
צמאה כל כך לשמוע,
כי יודעת שלא תהיה פה טעות.
"הכוחניות מרטיבה אותך,
וההכלה מאתגרת לך את תאי המוח,
את אוהבת שלוקחים ממך
כל טיפה של כח".
ואז אתה מביט בי
כשעל פנייך חיוך זדוני של נחת,
"זיינתי לך את המוח בייבי,
הרבה לפני שזיינתי לך ת'תחת".
3 שנים,
בחירה אחת שלו
בחירה אחת שלי
סיפור אחד של
שנינו.
לונה פארק מטורף
של רגשות,
הוקם בלי אישורים
ביננו.
