התחלנו את הבוקר הזה מוקדם מהרגיל, ז"א התחלתי.
שמתי על הראש שלט צהוב "נהגת מונית, זהירות" ויצאתי לדרך.
מהר מאד הפכתי לנהגת שודים עייפה ומותשת.
זגזגזתי לי בין המכוניות ולמזלי חזרתי הביתה צ'יק צ'אק ובשלום.
נשארתי עם זמן פנוי, מה שגרם לי לגלות כמה אין מה לעשות בשעה כל כך מוקדמת,
טיפות הגשם בחלון מוכיחות שאצלי רטוב גם בפנים וגם בחוץ, כמה זה קל עכשיו
לשכב על המיטה ולהוריד את המכנס, לקחת את הרוקט הורוד מתחת לכרית ולהתחיל להעביר את הזמן.
כל כך מוקדם בבוקר, מאסטר עוד ישן. אין למי להציק.
המוח ריק בשעה כזאת, אבל חם, תמיד חם, אין על מה לחשוב אז חושבים על
מחשבות זדוניות ומזורגגות - תסריטי סקס בהילוך מהיר.
מאסטר אכל אותה, איך שהוא פתח את העיניים קפצתי עליו עם סיפורי הפנטזיות שלי,
אני חושבת שהוא צעק מילת בטחון בשלב מסויים,
אבל הייתי כל כך עסוקה בתסריט שלא יכלתי לעצור באמצע,
הוא שפשף (את העיניים) פעמיים ושלח אותי למיטה לשכב ערומה בלי לגעת ולחשוב על המעשים שלי,
חשבתי. הוא צודק. מילת בטחון זה חשוב נורא ואני לא שמתי לב, שפחלולי מסוכנת? אז יש למאסטר פתרון.
שכבתי שם במיטה בצייתנות, גלמודה ובודדה. עד שירדתי לעומק הבעיה, זמן פנוי בבוקר זה פשוט לא בריא. סגרנו.
את הלילה סיימתי בהשתתפות פעילה בשיחת מאסטרים,
וואי וואי איזה לחץ, הם כל כך רציניים בשיחות שלהם שצריך לשקול מילים אחרת אבוי לי.
אז דאגתי להם שם לקצת צבע וחיוכים, שיחות הזויות וצחוק מתגלגל כזה,
למזלי, מאסטר שיתף פעולה ועשינו בלאגן שלם ביחד, ברור שביחד. כי לבד זה לא הולך.
לקראת הסוף חבקתי ונשקתי ללילה טוב. עייפתי אותם אבל את עצמי לא ממש, לא נגמרת לי הסוללה, לעזאזל.
למזלי יש סיכוי שאם מאסטר יישן טוב בלילה, אז בבוקר הוא יהיה ערני ונוכל לבצע פעילות מבורכת בלי מילות בטחון.
לעת עתה,
מסתבר שסאבית אחת רכה, פותרת דבר או שניים בשיחת מאסטרים קשוחים, קומנדו לולי, גם הופכת עולמות.
בוקר צח ולילה לח.
לפני 15 שנים. 9 בדצמבר 2008 בשעה 8:47