אני לא נוהגת לשתף בקטעים על המשפחה שלי, אבל ...
אתמול אבא חזר מחוץ לארץ, זה נכון שדברנו כל יום בפון ועדיין, כולנו בארץ התגעגענו נורא.
אבא תמיד אחראי בלפנק אותנו בכל השטויות בעולם, במכשירים הכי מתקדמים, בבשמים שאנחנו אוהבות
ובפרסים שהוא תמיד מקבל במשחקים כאלו שצריך לפגוע עם החץ בבלונים, נו טוב, הוא ידוע בשטויות שלו
וגם בחובה שלו לנצח, אז הוא ניצח וזכה בכריות של באגס באני, יופי אבא!
גם אמא קיבלה ממנו מתנות, היא קיבלה בושם ודבר כזה מיוחד מפרחים כחולים, לכו תבינו הורים גרושים.
אני מעריצה אותם על כל זה. על החברות והדאגה אחד לשניה למרות הפרידה בינהם,
מעבר לגידול שלנו שהם נתנו ונותנים הכל,
הם תמיד התנהגו כבני אדם אחד לשניה, וזה תמיד מרגש אותי לדעת שדווקא אלו, הנשמות האלו, אלו ההורים שלי.
בשישי אמא בישלה לנו את האוכל שאנחנו הכי אוהבות ועשתה ניקיונות בזמן שיצאנו מהבית כדי שלא נפריע לה,
היא מרעיפה עלינו כל כך הרבה אהבה דאגה וקבלה, שאי אפשר לא להעריץ אותה כאמא, כחברה וכאהובה.
אחותי בשנים האחרונות נהייתה החברה הכי טובה שלי, היא יודעת עליי הכל הכל, ועוזרת לי תמיד. היא גם אף פעם לא שוכחת
להדליק לי את הדוד, להתקשר כל בוקר ולבדוק איך אני, להכין לי עוגה למסיבה אם אני ממהרת
ופשוט להיות עבורי כל הזמן. היא בכלל אחותי הקטנה, אבל בזמן האחרון עם כל הדאגה שלה, הכל התבלבל לי.
העסק היה עליי בשבועות האחרונות והייתי צריכה להוסיף עוד כמה שעות לכל יממה על מנת להספיק הכל,
למזלי היה לי את מאסטר שהושיט את שתי הידיים לעזור, הוא בא ונתן מעצמו עבורי יותר משחשבתי שאפשר לאחל לעצמי.
הוא פשוט בא, על חשבון יום עבודה שלו, לא לסשן, לא לקשקש מילים, לא קשור למציצות או סקס או ספנקים,
אלא נטו לעזור לי, לדאוג שאצליח, הכי טבעי, הכי חברי ובהמון אהבה ואכפתיות,
גיליתי כמה חשוב לו שאצליח לעבור את זה בצורה הכי טובה והוא מאד עזר לי, כמאסטר וכחבר, הוא היה בשבילי.
על הדרך עשינו גם את חגיגות השלוש שנים שלנו שבטח כבר חפרנו לכם עליהן,
ואז בדיוק נכנסה השנה החדשה ובחיוכים גדולים יצאנו למסיבה מדליקה ורקדנו ואהבנו ומאסטר שר לי שירים באוזן
בעודו מחבק אותי חזק ומביט לי עמוק בעיניים. הוא גם לא שכח לכעוס עליי מתי שהיה צריך אבל זכר שאחרי שיטת המקל והגזר
חשוב גם לתת לי חיבוק חזק ונשיקה רטובה פור-אבר.
לפעמים אני באמת רוצה להגיד תודה על כל הטוב הזה שזכיתי לו, על החממה שאני נמצאת בה, על אמא שיודעת הכל ואוהבת
בלי תנאים ונמצאת בכל הימים. על אבא שיודע לאהוב בדרך המיוחדת שלו ומלמד אותי על החיים ואנשים טובים ורעים ותמיד מזכיר
שיש לי את כל הזמן בעולם, לעשות מה שטוב לי, ושהוא עומד מאחוריי תמיד על הבחירות שלי, גם אמא כזו. תמיד שם. תודה
על אחותי שהיא החברה הכי טובה ויודעת עליי הכל ומייעצת ותומכת ואפילו לא מתביישת להגיד לי "ראיתי מה יש לך על התחת".
תודה על מקום העבודה שהוא חצי שלי ונותן לי להיות הכי עצמאית מכל הבחינות בעולם, תודה על כך שהיתה לי הזכות להכיר את מאסטר
ולמצוא את השותף הכי הכי מקסים בעולם שהפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי הרגילים ומחיי האהבה והסקס שלי. להודות גם על
קורת גג חמה וסבתא פולניה שהיא כל עולמי ומלמדת אותי תמיד דרך ארץ ועל דאגה ואהבה אין סופית ועל כמה אני חלק גדול בחיים שלה.
תודה גם על חברים שהם מעל להכל חברים, ישרים כנים ונמצאים שם, הם הפכו את העולם וכולם הושיטו יד בכל זמן שהיינו צריכים.
תודה על הדברים הקטנים והגדולים, על השמש הזורחת והגשם שיורד, תודה על טל של בוקר, ועל צל הירח בלילה.
צריך להגיד תודה גם שטוב והכל בסדר, אז תודה והכל בסדר. משפחלולי ולמאסטרולי ולחבר'ה המקסימים שמסביב. פשוט תודה.
שבוע של טוב ושקט היכן שצריך.
לפני 15 שנים. 3 בינואר 2009 בשעה 17:26