פעם שלישית גלידה- תאילנד רבותיי. תאילנד.
ירדנו מהמטוס הממוזג לחום של תאילנד, זאת היתה ההודעה הרישמית שהגענו למקום הנכון.
11 שעות טיסה. 11 שעות של כסאות מעצבנים. רגליים צועקות הצילו, גב עצבני ושפתיים יבשות,
למזלי לפחות המטוס היה סבבה כי היה אפשר לשחק טטריס על המסך וזה העסיק אותי יופי.
י.
אז תאילנד, 5 שעות קדימה משעון ישראל.
מהחלון במונית הצצתי החוצה בעודנו חולפים על פני מלא רחובות, שווקים וקניונים אדירים.
איזה כייף חשבתי לעצמי, שוב הגעתי לארץ האין סוף אפשרויות. כאן כל ממזר מלך.
איפה שלא הסתכלתי ראיתי מלא אנשים זורמים לכל כיוון, כולם רזים, לבושים יפה, מתוקתקים כאלו. בעיקר הבנות.
לפי איך שזה נראה הכלכלה בתאילנד מטפסת ומרקיעה לשחקים, יש מקום לכולם, יש מספיק לכולם. מי אמר מיתון?.
פתאום אני רואה אותן, 4 בנות חולפות ברחוב לבושות בתלבושת אחידה:
חצאיות מיני שחורות, חולצות כחולות מכופתרות ומחברת ביד. איזה סקסי. אחרי יום אחד בדיוק גם לי היתה התלבושת הזאת.
צ'יק צאק המוח החרמן שלח מסרים בטלפתיה למאסטר שיבוא לשחק איתי קצת במורה ותלמידה, פתאום רציתי ככה נורא.
אחרי יום וחצי שנינו נשברנו והודעות הזימה החלו לזרום מישראל לתאילנד ולהפך.
מאסטר הודיע בקצרה שברגע שאחזור לארץ אהיה לו לשפחת מין רגועה וחרוצה למופת.
קפצתי בהתלהבות כי נורא התגעגעתי לזה- אבל אחרי כמה רגעים של שיחה על שפחת מין, התחננתי לדיי,
דיבורים על דברים כאלו עושים לי בעיות בתחתונים ואין לי איפה לבצע את זממי בעצמי. אז פליז, אנא ממך, דיי מאסטר.
זאת היתה החופשה שלי, הייתי בעיקר עם עצמי, לקחתי נשימה עמוקה ונשמתי המון חופש,
כל הבוקר הסתובבתי בחנויות לבד, עצמאית בשטח,
וכל ערב חזרתי כמו גורה קטנה למלון. בערבים תמיד היינו יוצאים לאכול ארוחת ערב יחד עם החבר'ה.
עברנו על המון מסעדות אבל אי אפשר להספיק את כולן. מאכלי ים מוזרים ועוד דברים בלתי אכילים- אז אני אכלתי אורז.
תמיד אחרי האוכל היה מגיע שלב המסאג'. יצא ככה שאני כבר מקיאה מפוט מסאג', כמה כבר אפשר למזמז לי תרגליים?
כל ערב הייתי מקבלת מסאג' אחד כזה ובערב האחרון החלטתי לגוון ב OIL מסאג'. היא מעכה לי ת'צורה וגם עשתה לי עיסוי בציצי-
דבר שעלה לי ביוקר אחר כך, 1. לא אוהבת שזרים נוגעים בי, 2. בלי משחק מקדים? זה בכלל אסור. חוצמזה,
אם זה לא הידיים של מאסטר-לא בא לי. הגוף שלי הגיב בהתאם ואני יצאתי משם עם בחילה איומה,
נסענו לאיזה שוק לילה, מלא זונות מסביב וגברים חרמנים, אבל מה אכפת לי אני?
חיש מהר פינקו אותי בשייק תות מפנק עם קצפת מעל וחזרתי לעצמי אחרי המאסג' ההוא.
אחרי שלושה ימים בעיר הסוענת רצו לקחת אותי לאי, מה אי? למה אי? מה אי-בדנו שם?? דחיתי את העניין על הסף והצלחתי.
אז נשארתי בעיר החמה הזאת עד סוף הטיול שלי, על הדרך גם ראיתי בנות שיורות מהכוס חצים למטרה ועוד
כמה טריקים דיי מזעזעים שאפשר לעשות עם כוס אחד רחב מאד. זה מגניב אבל לא אטרקציה, ריחמתי עליהן.
פוצצתי 3 מזוודות בבגדים ונעליים ומתנות למשפחה, למאסטרול ולחברות הקרובות. כל היום חייכתי, הוצאתי ים של כספים,
נהניתי מכל רגע. ביום האהבה התעוררתי בדיוק ב 5 בבוקר (חצות שעון ישראל) על מנת לאחל למאסטר יום אהבה נעים חמים ושמח.
זה עשה לי שוב גלים של געגוע. והתגעגעתי נורא. התגעגעתי להיות עם מאסטר. עם השותף שלי.
עם האיש שמזיין אותי חזק כל כך ובאותו הכח מכיל אותי. אוהב. ודואג.
אז חזרתי הבוקר אחרי טיסת לילה ארוכה. איך אמרו לי פעם? "אין ניסים, אתן תמיד חוזרות".
אז וואלה צדקו, הנה אני פה.
תודה שעטפתם את מאסטר באהבה ותודה שדאגתם.
הנה חזרתי להתעלל בכם קצת. נתראה ממש בקרוב.
ממני, שפחת המין המרוצה והקניינית הקונה מכל הבא ליד. לולק'ה.
לפני 15 שנים. 18 בפברואר 2009 בשעה 14:25