התחלנו את הערב בחדר ענק ענק ענק וחשוך כמעט לגמרי מלבד שני נרות שהאירו מה שצריך.
באווירה מיוחדת כזאת פתאום הרגשתי את הרומנטיקה באוויר ואת ההסתערות הגופית שלא איפשרה סבלנות.
עשינו מה שעשינו (צונזר) בלהט נוראי שתיקן את השבוע היותר נוראי שחווינו ואז פתאום דממה, כל מיני חלקיקים של
אהבה עפו באוויר וגיצים של שלווה נפשית, רגעים כאלו שכל אדם שפוי-ולא רק- היה מבקש לעצמו.
ואז יצאנו לזוג חברים, שתינו קצת מנגו ומים והתנהגנו למופת. המשכנו משם לעוד זוג חברים שלימד אותי
שנשים זה עם מיוחד, ולא רק אני בעייתית או עושה צרות סדרתית. כולנו מיוחדות. זאת עובדה.
זה עזר לי להוכיח למאסטר שאני בכלל לא כזאת נוראית כמו שהוא עושה ממני. והוא בכלל צריך לשמוח.
החלק החדש שהיה לי מפתיע אתמול הוא ש ... לבשתי גופייה לבנה והחלטתי לוותר על החזייה.
משנת 1900 ומשהו, אני נצמדת לחזייה כמו שצב צמוד לביתו ואין מצב להפריד בנינו, אז אתמול הייתי בלי.
זה היה נורא יפה, רך, מגניב. בתולי. סקסי ועוד. זה היה משחק נפלא למאסטר, שום דבר לא היה מעניין ממש.
רק שני ציצים שיודעים לעשות שמח.
מאסטר נהנה לראות אותי מתקפלת, ואני ... נו שוין, אני נהנית מדברים הזויים.
אז גם אתמול שלמתי ביוקר, בשתי פטמות בולטות. צורמות ומחייכות עד השמיים.
סוף שבוע מעלף!
לפני 15 שנים. 20 במרץ 2009 בשעה 9:27
